כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 16

הפגנות עובדים מול בית המעסיק – טקטיקה חדשה בסכסוכי עבודה עו"ד אביעד מנשה החלטות פיטורים אוטומטיות, הגנה על נתונים וחוק הפיטורים שלא כדין ד"ר פיליפה קולינס סנקציות במקום העבודה ככלי לעידוד התחסנות נגד נגיף הקורונה עו"ד ליהי גודל המהפך של ההסדר הקיבוצי מממזר לבן מלך עו"ד אסתר הרשקוביץ-רונן 59 6 21 79

2 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים החלטות פיטורים אוטומטיות, הגנה על נתונים וחוק הפיטורים שלא כדין - המצב באנגליה ד"ר פיליפה קולינס הרהורים ראשוניים על הלכת כותה במבחן האם יעלה בידי בית הדין לעבודה למגר את הסיווג הפיקטיבי המעשה, 1 ביחסי עבודה? עו"ד עמי פרנקל ועו"ד אסתר הרשקוביץ-רונן סנקציות במקום העבודה ככלי לעידוד התחסנות נגד נגיף הקורונה עו"ד ליהי גודל ענייניםתוכן דבר העורכת פרופ' הדרה בר-מור 6 4 21 35

3 הפגנות עובדים מול בית המעסיק – טקטיקה חדשה בסכסוכי עבודה עו"ד אביעד מנשה על הקשר שבין המעסיקים לקופות הגמל בראי החובה לערוך לעובד/ת הסדר פנסיוני בהתאם לבחירתו עו"ד טליה יונתן – דגן ועו"ד איל בריק המהפך של ההסדר הקיבוצי מממזר לבן מלך עו"ד אסתר הרשקוביץ-רונן הכרה במחלת הסוכרת כמחלה שנגרמה בעבודה עו"ד ענת גינזבורג 59 51 55 79 תוכן עניינים

4 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים ג ליון זה נערך בצל הגל החמישי של הקורונה וזה בא לידי בסנקציות ביטוי במאמרה של עו"ד ליהי גודל שעוסק במקום בעבודה ככלי לעידוד התחסנות נגד נגיף הקורונה ובו נדונה הדרישה להתחסן ככזו הנמצאת במתח בין זכות . עו"ד בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו המעוגנתהפרט על גופו, מציגה את הבעיות הכרוכות בנושא. גודל במסגרת מערכת יחסי העבודה הפרטיים כלולות עוד מספר רשימות: כתב על חריגה משכר עובדים במגזר הציבורי מאיר אסרף עו"ד וסמכות של הממונה על השכר. רשימה זו עוסקת בתופעה המתרחשת במגזר הציבורי, במסגרתה גורם מטעם מעסיקו של עובד, בוחר לשנות חד-צדדית את חוזה העבודה על פיו פעלו הצדדים בנימוק שזה חורג מההוראות הרגולטוריות. מאיר מתמודד עם תופעה זו ומגיע למסקנה כי האחריות המוטלת על הממונה על השכר רבה וכבדה, הן במישור הקיבוצי באישור הסכמי עבודה והן במסגרת החלטות הנוגעות לאכיפה. לדעתו יש מקום להפחית את חוסר הבהירות בתחומי סמכותו, ולבחון הקמת ערכאה מנהלית מעין שיפוטית חיצונית, אשר תאפשר הגברת האמון הציבורי בקרב עובדי המגזר הציבורי ונציגיהם. על פיטורין על ידי אלגוריתם – כתבה פיליפה קולינס ד"ר .UK Labour Law Blog רשימה שפורסמה במקורה בבלוג המאמר החשוב מאד תורגם על ידי ומובא כאן באישורה של הכותבת שדנה בקשיים שמעוררים פיטורים באמצעות מנגנון קבלת החלטות אוטומטי מונחה אלגוריתם והסעיפים בחקיקה זהו מאמר שני באוטוריטה שעשויים להתגבר על קשיים אלו. בנושאי בינה מלאכותית ואנו נמשיך לעסוק בכך כחלק מהשינוי בתחום יחסי העבודה. כתבו על הלכת אסתר הרשקוביץ-רונן ועו"ד עמי פרנקלעו"ד כותה (שעוסקת בהגדרה בדיעבד של יחסי עבודה) במבחן המעשה – האם יעלה בידי בית הדין לעבודה למגר את הסיווג הפיקטיבי ביחסי עבודה. מסקנתם היא שיש לעמוד על המשמר ולבחון אמפירית וכפי שציינה הנשיאה, "עקב בצד אגודל", כיצד ישפיע פס"ד כותה על אפשרות הגשת תביעות ראויות שיוגשו בהקשר זה. זאת, באופן שתחת פיקציות ההעסקה יוכרו בדיעבד יחסי עובד ומעסיק; ובאופן שהפיצוי הבלתי ממוני יהווה, בנוסף לגישה החישובית, כלי הרתעתי ומכוון התנהגות. דבר העורכת פרופ' הדרה בר-מור

5 דבר העורכת בתחום הפנסיה והרווחה תוכלו לקרוא את הרשימות כדלקמן: כתבה על מחלת הסוכרת כפגיעה בעבודה. ענת גינזבורג עו"ד תביעות רבות מוגשות למוסד לביטוח לאומי ולקצין התגמולים ,2 - סוכרת נעורים, וסוכרת מסוג 1 לגבי מחלת הסוכרת מסוג כשהטענה המרכזית בכולן, היא כי דחק נפשי, ולענייננו דחק נפשי בעבודה, היווה את הטריגר לפריצת המחלה. כתבו על הקשר שבין איל בריק, ועו"ד טליה יונתן-דגן ועו"ד המעסיקים לקופות הגמל בראי החובה לערוך לעובד/ת הסדר פנסיוני בהתאם לבחירתו. בהתאם להוראות חוק קופות גמל, רק עובד שלא מימש את זכות הבחירה האקטיבית המוקנית לו, יהיה רשאי מעסיקו להפקיד בגינו תשלומים להסדר פנסיוני במסגרת "ברירת מחדל". המעסיק, נדרש אפוא, על פיהם, לבחון את התנהלותו, באופן שיאפשר לו לקיים את חובותיו כלפי העובד, ובכלל זה מתן חופש הבחירה, באופן הטוב ביותר, ולנקוט במקביל בצעדים שיקטינו את הסיכונים שלפתחו בשל אי יישום הסדר פנסיוני לעובד. בתחום משפט העבודה הקיבוצי כלולות שתי רשימות: התייחס הפגנות עובדים מול בית המעסיק אביעד מנשהעו"ד כטקטיקה חדשה בסכסוכי עבודה. לאחרונה דווח בתקשורת כי המשטרה עצרה מספר מעובדים שהפגינו מול ביתו של בעל השליטה בחברה. בעקבות מעצרי העובדים המפגינים כונסה ועדת חוקה, חוק ומשפט לישיבה בה נדונה מדיניות המשטרה, המגבילה הפגנות עובדים מול בתיהם של מעסיקים ובעלי שליטה בחברות במסגרת סכסוך עבודה. על השלכותיה של פעילות כזו ניתן לקרוא במאמרו. מתייחסת להסדר קיבוצי שהוא אסתר הרשקוביץ-רונן עו"ד למעשה התקשרות בעלת מאפיינים חוזיים בין ארגון העובדים למעסיק או ארגון המעסיקים. המאמר דן במיקומו של ההסדר הקיבוצי במציאות של יחסי העבודה הקיימת כיום, כפרקטיקה נוהגת ונפוצה במקומות העבודה. בריאות טובה וקריאה מהנה , עורכתהדרה בר-מורפרופ' 2021 . טבת תשפ"א, דצמבר 16 גיליון פרופ' הדרה בר-מורעורכת ראשית עיצוב ועריכה גרפית www.OTORITA-journal.net משתתפים: עו"ד ליהי גודל, ד"ר פיליפה קולינס, עו"ד עמי פרנקל, עו"ד אסתר הרשקוביץ-רונן, ועו"ד טליה יונתן-דגן ועו"ד איל בריק עו"ד מאיר אסרף, עו"ד אביעד מנשה, פרופ' הדרה בר-מור נזבורג.ועו"ד ענת גי אוטוריטה – מידע וכלים למנהלים בע"מ , אור יהודה 10 רח' המפעל 03-5383233 טלפון www.OTORITA.net אבנר אוזןמנכ"ל © כל הזכויות שמורות האתר המקוון של כתב העת www.OTORITA-journal.net

6 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים סנקציות במקום העבודה ככלי לעידוד התחסנות נגד נגיף הקורונה עו"ד ליהי גודל

7 סנקציות במקום העבודה ככלי לעידוד התחסנות נגד נגיף הקורונה במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה פועלת מדינת ישראל לחיסון תושביה. בצד מיליונים שהתחסנו ישנו מספר לא מבוטל של ישראלים אשר נמנעו מחיסון, בין אם משום שמצבם הבריאותי אינו מאפשר זאת ובין אם בשל התנגדותם לקבלת חיסון. הדרישה להתחסן מעלה לדיון את המתח בין זכות הפרט על גופו, בחוק יסוד כבוד האדם המעוגנת , לבין זכותם של אחרים וחירותו שלא יועמדו בסיכון להידבק וחובתו של הפרט להימנע מסיכון אחרים. המדינה פועלת בדרכים שונות לעידוד התחסנות: החיסונים ניתנים בחינם, הוקם מערך למתן חיסונים והנגשתם, נערכות פעולות הסברה וכיו"ב. תו ירוק מוענק למתחסנים ולמי שמבצעים בדיקות קורונה, גם היא נערכת ללא תשלום או בתשלום נמוך. מקומות העבודה, עובדים מעסיקים לקוחות ומקבלי שירות נדרשו גם הם לשאלת ההתחסנות או הימנעות ממנה והכל במצב של אי וודאות. פרסמו יו"ר 23.02.2021 ביום ההסתדרות, מר ארנון בר-דוד, ויו"ר נשיאות המגזר העסקי, מר דובי אמיתי, הודעה משותפת אשר קראה לעובדים להתחסן וכן המליצה למעסיקים לעובדיםשאינם מחוסנים לנקוט מספר צעדים: לדרוש הצגת שעות 72 בדיקת קורונה שלילית כל וככל שלא תתאפשר הצגת בדיקה "ממליצים הצדדים לפעול, בהתאם למגבלות המעסיק ולצרכי העבודה: להעביר את העובד למקום מרוחק מעובדים אחרים, לקוחות ואח' או לאפשר לעובד לבצע עבודתו מהבית, לניידו לתפקיד אחר או למקום ביצוע אחר." אין חולק שהמעסיק אינו רשאי לחייב עובד להתחסן, אך התפשטות הנגיף העלתה שאלות הקשורות לזכות המעסיק לדרוש מידע רפואי אישי מעובדו (האם התחסן, תוצאות בדיקה), לזכות המעסיק להוציא את העובד לחופשה בתשלום או ללא תשלום, שאלות אלה נדונו בבתי הדין במהלך השנה האחרונה וראו לעניין זה: 42405-02- ) סע"ש (תל אביב-יפו סיגל אבישי - מועצה מקומית 21 )21.03.21( כוכב יאיר צור יגאל

8 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים סיגלית 33232-03-21 ) סע"ש (חיפה (גינגול) פיקשטיין – שופרסל בע"מ )26.03.21( סיגלית 22796-04-21 ) בר"ע (ארצי (גינגול) פיקשטיין - שופרסל בע"מ )13.04.2021( 50749- ) סע"ש (תל אביב-יפו אורי חן - עיריית נתניה 02-21 )02.05.2021( אורי חן – 15681-05-21 ) בר"ע (ארצי )11.05.2021( עיריית נתניה בשים לב לכך שהסוגייה נדונה בעניינם של עובדים הבאים, באופן קבוע, במגע עם מקבלי שירות ואוכלוסיות בסיכון, עולה מפסקי הדין וההחלטות, עמדה המאזנת בין זכות הפרט לפרטיות ולאוטונומיה על גופו לבין זכות הציבור שלא להיות בסיכון להידבק בקורונה. המעסיק רשאי לדרוש מידע רפואי בנוגע להתחסנות ובדיקה. עובד שאינו מחוסן ואינו מציג בדיקה, ניתן להוציאו לחופשה (עד שיבחר להציג חיסון או תוצאה שלילית של בדיקה). גם בעניין נשיאה בעלות החופשה איזנו בתי הדין בין השתת העלות על העובד ועל .2021 המעסיק. כך היה המצב עד לקיץ , החל להתפשט נגיף 07/2021 בחודש הדלתא במה שזכה לשם "הגל הרביעי". בין שאר פעולותיה, הממשלה הגדירה גם מקומות עבודה כמקום שהכניסה אליו מותנית בקיומו של תו ירוק. תו הניתן, כאמור, למתחסנים או למי . (תקנות מיום PCR שמציגים בדיקת 412 והחלטת ממשלה 31.08.2021 .)09.09.2021 מיום בנוסף על כך, התפרסמו במהלך חודש ספטמבר שני תזכירי חוק בהם הוצע לפעול לשלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת מעובד שפוטר בשל כך שאינו מתחסן ואינו מציג בדיקת קורונה שלילית וכן לפעול לדחיית תשלום דמי האבטלה לעובד שפוטר בשל כך. חוק פורסם תזכיר 20.09.2021 ביום הביטוח הלאומי (זכאות לדמי אבטלה למי שהופסקה עבודתו בשל אי התחסנות וביצוע בדיקות – הוראת 2021 שעה), התשפ"ב- המדינה ביקשה לשנות את חוק הביטוח הלאומי כך שמי שמסרב להתחסן וגם מסרב להציג בדיקה שלילית ייחשב כמתפטר "רגיל" – כזה שהזכות לדמי ימי 90 אבטלה קמה לו רק לאחר המתנה.

9 "...על מנת לא לתמרץ עובדים לא להתחסן בכדי לקבל דמי אבטלה בזמן שאינם רשאים להגיע לעבודה, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך שעובד אשר פוטר או התפטר עקב סירובו להתחסן או להיבדק יהיה זכאי יום בדומה 90 לדמי אבטלה רק לאחר למי שהתפטר מעבודתו מרצונו. בנוסף, במקרה בו המעסיק לאפיטר אתהעובד אלא הוציא את העובד לחופשה ללא תשלום (להלן – חל"ת) היא לא תיחשב ת ביוזמת המעסיק לצורך זכאות ”כחל .tinyurl//:https "). לדמי אבטלה 4crfwndn/com פורסם תזכיר 23.09.2021 וביום חוק פיצויי פיטורים (הוראת שעה), 2021 התשפ"בבהלימהעםתזכירחוקהביטוחהלאומי הנ"ל, ביקשה הממשלה לקדם תיקון 1963 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- (להלן - חוק פיצויי פיטורים) "כך שיובהר שבתקופה שבה חלה הגבלה לפי דין על כניסה למקום עבודה של עובד שאינו מציג אישור תו ירוק, סיום יחסי העבודה שבין העובד למעסיקו הנובע מאי ביצוע עבודה כתוצאה מסי י רובו של העובד כאמור להציג תו ירוק סנקציות במקום העבודה ככלי לעידוד התחסנות נגד נגיף הקורונה

10 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים יחשב להתפטרות שאינה בדין מפוטר ואינה סיום של חוזה לתקופה קצובה. כן נקבע בהחלטה כי ייבחן הצורך בתי י קוני חקיקה משלימים לעניין זה לרבות לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולה י (להלן- חוק 2001 תפטרות, התשס"א- .tinyurl//:https הודעה מוקדמת)." mswbdjsh/com ההסתדרות הכללית הגישה, ביום , עמדתההמתנגדת להצעת 26.09.2021 החוק בין השאר בשל היותה קיצונית, סותרת את עקרונות היסוד של דיני העבודה והביטחון הסוציאלי, הפגיעה בביטחון הפנסיוני. הסיבות להתנגד לחקיקת החוקים הנ"ל רבות, להלן התייחסות לחלקן: , פסקת ההגבלה בחוק יסוד ראשית כבוד האדם וחירותו מתירה פגיעה בחירויות המוגנות בו. הפגיעה מידתית בקניינו של העובד (דמי פיטורין, דמי הודעהמוקדמת) אינהמידתית, ודאי לא כאשר מדובר בעובד ותיק שצבר כספי

11 פיצויים משך שנים ארוכות. לעומת זאת, הפתרון שהוסכם על המעסיקים וההסתדרות ובא לביטוי בפסקי הדין הנ"ל מתיר פגיעה מידתית בקניין ומבטא איזון ראוי בין הזכויות השונות והוא הפגיעה המינימלית האפשרית לשם השגת המטרה. , שלילת פיצויי פיטורים ודמי שנית הודעה מוקדמת, לא רק שאינה מידתית היא גם אינה שוויונית שהרי עובד ששכרו גבוה צבר יותר פיצויים מעובד ששכרו נמוך, עובד שעבד שנים רבות צבר יותר פיצויים מעובד שעבד זמן קצר ממנו, כך, גם שוויה הכספי של הסנקציה אינו זהה ובפועל על אותו מעשה (הימנעות מחיסון) תוטל סנקציה שונה. , למרות שלכאורה מדובר שלישית בסנקציה אחת, למעשה מדובר בשלוש סנקציות בגין (אי) מעשה אחד – שלילת דמי הודעה מוקדמת, שלילת פיצויי פיטורים ודחיית תשלום דמי אבטלה. מהלך המנוגד לשיטת המשפט שלנו. , הסנקציה המוצעת אינה רביעית עומדת בהלימה עם דיני העבודה הנוהגים. פיצויי פיטורים נשללים לעיתים נדירות ובמשורה ועל פי רוב באופן חלקי בלבד. שלילת פיצויי הפיטורים מתקיימת כאשר נעברו עבירות חמורות, פליליות במהותן. וראו 16- לעניין זה תקנון המשמעת, סעיפים 1963 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 17 ופסקי דין רבים בנושא. כפיית התנהגות שאינה קשורה ישירות בביצוע העבודה, רצויה ככלשתהיה, לא היוותה עד כה הצדקה לשלילת פיצויי פיטורים ולטעמי מוטב שלא תוגדר ככזו, זהו מהלך שגם אם נראה מוצדק ב"עולם הקורונה" אחריתו מי ישורנה. , מטרת פיצויי הפיטורים – חמישית לאפשר לאדם המפוטר (או מתפטר בדין מפוטר) להתקיים בתקופה שאינו עובד ועד למציאת עבודה חדשה. במקרה כאן, ההצעה כוללת שלילת אפשרותקיוםמן העובד –שלילתפיצויי פיטורים בלא שתהא זכאות לקבל דמי אבטלה. – ללא כל מקור הכנסה עלולים העובדים המפוטרים להידרדר לעוני . העובדים חסרי מקור ההכנסה עשויים להיות זכאים לקבל קצבת הבטחת לחוק הביטוח הלאומי הכנסה בהתאם וכך יוצר 1995 נסח משולב] התשכ"ה -[ שהציבור, באמצעות כספי הביטוח הלאומי, יישא בעלות המחייה של סנקציות במקום העבודה ככלי לעידוד התחסנות נגד נגיף הקורונה

12 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים המפוטרים על אף שהללו הפרישו כסף משך שנים לטובת פיצויי פיטורין. לא רק זו, בחלק מן המקרים יהיה המעסיק זכאי לקבל חזרה את הכסף שנצבר בקופה וכך בעוד נטל תשלומי הרווחה יוטל על הציבור בכללותו (באמצעות המוסד לביטוח לאומי) ואילו המעסיק יתעשר. נזכיר בכל מקרה אם יחוקק החוק יחסוך המעסיק את תשלום דמי ההודעה מוקדמת והשלמת פיצויי פיטורים. , הצעה זו יוצרת תמריץ שלילי שישית למעסיק , במקום להתאמץ ולמצוא פתרון תעסוקתי כדאי יהיה לו לפטר את העובד פיטורים "זולים". – מדובר בשלילת האוטונומיה שביעית של הפרט מעין חיוב להתחסן ב"דלת האחורית" לטעמי, שלילת דמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים ועיכוב תשלום דמי אבטלה מהווים דה פקטו מנגנון שנועד לכפות על העובדים לבצע פעולה רפואית, "מסלול עוקף" חוק יסוד כבוד האדם וחירותו האוסר פגיעה בגופו של אדם ובאוטונומיה שלו. החופש שלא לקבל טיפול רפואי הוא חלק מחירויות הפרט המוגנות. אוטונומיה זו באה לביטוי בחוק החולה הנוטה למות ובאפשרות לכתוב הנחיות במסגרת ייפוי כוח מתמשך. מהלך בו מופעל על העובד לחץ כלכלי כבד במטרה לכפות פרוצדורה רפואית אינו עולה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל. ניתן להשוות את הסוגייה לסוגיית העובדים המעשנים – אין חולק שעישון פוגע במעשן ואף בסביבתו, איש לא הציע, ובצדק, לפטר עובדים מעשנים בשל היותם כאלה. הפתרונות שנמצאו כוללים הרחקת המעשנים ל"פינות עישון" וראוי לאמצם גם בהקשר של מחלת הקורונה. אציין כי המעסיק הוא שנושא בעלות זמן העישון ("הפסקת עישון" גוזלת זמן עבודה וככל שמעשנים יותר מדובר ביותר הפסקות ויותר זמן). בשולי הדברים ובהיבטים שאינם משפטיים אוסיף כי ספק אם מדובר בצעד יעיל שיוביל להתחסנות. כל הורה ומחנך יודע שעונש הניתן צריך להיות פרופורציונלי עקבי (אחיד) וקשור למעשה שנעשה. בענייננו, הענישה אינה קשורה למעשה וכפי שפורט לעיל היא אינה פרופורציונלית ואינה אחידה.

13 עוד, לטעמי מדובר במהלך לא יעיל מבחינה ארגונית - הפסקת עבודתםשל חלק מן העובדים תגרור קושי לבצע את העבודה ולתת שירותים לאזרחים, מדובר בעובדים נחוצים (תומכותחינוך, מורות, נשות ואנשי צוות רפואי ועוד) ככל שהללו לא יעבדו יגדל העומס על העובדים שיישארו במערכת או שייווצר מחסור שלא יאפשר מתן שירות לאזרח. הסנקציות המוצעות ,סיכומו של דבר בתזכירי החוק אינן ראויות. מדובר בסנקציה שאינה עומדת בדרישות פסקת ההגבלה שבחוק היסוד, מדובר בפגיעה לא מידתית בקנינו של הפרט ובאוטונומיה שלו כלומר מהוות פגיעה לאמידתיתבזכותהפרטמקוםשקיימת חלופה מידתית ומוסכמת. הפגיעה אינה שוויונית ואינה יעילה. לעת עתה לא נעשו פעולות נוספות לחקיקת החוק ואני תקווה שהנימוקים הכבדים שהועלו כנגדה יובילו להסרת ההצעות מסדר היום. עו"ד ליהיא גודל – מנהלת בחטיבת הרשויותהמקומיות , הסתדרותהמעו"ף

14 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים עו"ד מאיר אסרף חריגה משכר עובדים במגזר הציבורי וסמכות של הממונה על השכר מאיר אסרףעו"ד עורך דין, שותף במשרד בנימין (בני) o מאיר כהן ושות', משרד מוביל בתחום משפט העבודה הקיבוצי. מייצג ארגוני עובדים וועדים במו״מ קיבוצי, בבתי דין לעבודה ובכנסת. מכהן כיועץ משפטי של ארגון עובדי o צה״ל, מייצג את מועצת העובדים של רשות האוכלוסין וההגירה, ועד עובדי מוזיאון ישראל, ועד עובדי מוזיאון תל אביב לאמנות, ועד עובדי קרן היסוד. משמש כלוביסט של עבודה o מאורגנת בכנסת, נציג הסתדרות 2013 המורים בכנסת. החל משנת מרצה במכון הבינלאומי למנהיגות ועדי עובדים מיסודה של ההסתדרות (בית ברל) ובמכללה האקדמית נתניה. קצין מילואיםמצטיין ביחידת יועמ"ש o איו"ש הפרקליטות הצבאית.

15 רשימה זו עוסקת בתופעה המתרחשת במסגרתה גורם מטעם 1 במגזר הציבורי, מעסיקו של עובד, בשלב מסוים במהלך חוזה העבודה, בוחר לשנות חד-צדדית את חוזה העבודה שהונהג. זאת תוך שימוש בטיעונים רגולטוריים שלפיהם השכר המקובל במגזר הציבורי נפרץ על ידי שכרו ותנאי של אותו עובד. אשר מתגבש 2 חוזה העבודה הינו חוזה יחס ומשתנה במהלך הקשר בין העובד למעסיק על ידי האופן בו נוהגים הצדדים לחוזה העבודה. בעוד במגזר הפרטי דיני החוזים אינם מאפשרים שינוי פוגעני וחד צדדי של חוזה העבודה, הרי שבמגזר הציבורי והמתוקצב, לא פעם נטענת טענה כלפי עובד או כלפי קבוצת עובדים, כי השכר המשולם "חורג" מהמקובל במגזר הציבורי. כך בעוד שבהלכה ברורה של בית המשפט העליון נקבע כי לא ניתן לקרוע תנאי מתניותיו מתוך דוקטרינות מדיני החוזים 3 של החוזה, וההסתמכות, ניתן להיווכח כי כללים אלה צומצמו לגבי המגזר ציבורי, אשר חשים לא פעם כאילו שכרם הוא מעין "שכר על-תנאי". הכינוי שניתן לתשלומים "חריגות שכר" ותנאים שהוענקו לעובדים אשר נטען כי לא אושרו בידי הממונהעלהשכרבמשרדהאוצר, הפך מונח שגור בפי מנהלי משאבי אנוש ועובדי המגזר הציבורי כפרטים. מדובר במונח מאיים שמשמעותו, שינוי חוזה העבודה החל בידי המעסיק. כך, המעסיק הציבורי שעבורו הוא פועל בנאמנות לעיתים משך שנים רבות, מגיש לעובד דרישת תשלום הכוללת תביעה להפחתת שכר, וכן דרישה להשבת מרכיבי שכר שונים מיום ששולמו לעובד. על הממונה על השכר במשרד האוצר: על מנת לדון במונח זה יש לדון בסמכותו של להכריע הממונה על השכר במשרד האוצר בסוגיות תשלום שכר ומתן תוקף להסכמי עבודה. סמכות זו מעוגנתבהחלטותהממשלה .1985- ובחוק יסודות התקציב, תשמ"ה סמכות זו כוללת לא רק אישור הסדרים והסכמים חדשים, אלא אף פיקוח על אופן ביצוע הסכמים שאושרו. הרקע ליצירת גוף חשוב זה הינו המשבר במסגרתו נחקק 1985 הכלכלי בישראל משנת חוק ההסדרים במשק המדינה, להשגת יעדי תקציב המדינה. חוקים אלה הטילו מגבלות חריגה משכר עובדים במגזר הציבורי וסמכות של הממונה על השכר “המגזר הציבורי” הינו כינוי רחב הכולל את עובדי הגופים הציבוריים הרשמיים – עובדי מדינה ושלטון מקומי הגופים הלאומיים וכן כלל 1 הגופים הנתמכים המתוקצבים ועובדי גופי הבטחון. 281 ’ ), ע 2012 ראה על כך: ה’ בר-מור, “חוזה העבודה כחוזה יחסים”, ספר אליקה ברק ( 2 210 )2 מילפלדר נגד בית הדין הארצי, פ”ד מא ( 239/83 בג”צ 3 ,183 ’ , בעמ 00033xk-MinisterialCommittees-PMO-ISA - , הצעת מחליטים, ארכיון המדינה, מס’ תיק 1985 הצעת תקציב המדינה לשנת 4 https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b0717068031be31/File/0b071706804679f9

16 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים 4 על מימוש התקציבים הממשלתיים. המניע לחקיקת המגבלות על שיקול הדעת של שרי הממשלה היה מצבה הכלכלי החמור של ישראל, אשר הוביל לגרעון במאזן התשלומים ש"לא ניתן לממנו ביבוא הון ממקורות יציבים לטווח ארוך". הממשלה הצביעה על מקורן הפיננסי של (של "עודפי הבקוש בעיות אלה כנובעות מ וההזרמה של הסקטור מזומנים -מ.א.) . עוד נטען הציבורי וממבנה שערי החליפין" כי המבנה הבסיסי של המשק "מעוות", וכי במשך עשור גדל היקף התעסוקה בסקטור הציבורי באופן מוגזם וחסר פרופורציות. המגזר הציבורי העסיק בשעתו, שליש מכלל המועסקים במשק, והוא מעורב באופן עמוק בכל הפעילות המשקית. בצד היתרון בהגדלת היקף התעסוקה ותרומתו לעליה בשכר הריאלי ללא אבטלה, בא הדבר על חשבון הצמיחה הכלכלית שהפכה שלילית. כך בצד צמצום היקף המועסקים במגזר הציבורי הוחלט להגביל משרדי הממשלה וגופים ציבוריים-שלטוניים מלחרוג מתקציבם המאושר. תקני העובדים במגזר הציבורי נקבעים בחוקי התקציב ו"מתומחרים" בהתאם לטבלאות שכר ולתקינה ברורה. משמעות חריגה בשכר של עובד או קבוצת עובדים, היא סטיה אפשרית ממדיניות תקציבית של הממשלה. בעבר פעלו במסגרת הממשלה ועדות שרים לענייני שכר אשר קיבלו החלטות משמעותיות הנוגעות לשכרם של עובדי המדינה. הממונה על השכר הינו בעל שיקול דעת נרחב לפעול במסגרת הוראות אלה. מדובר בתפקיד אכיפתי וחשוב אשר העניקו הממשלה והכנסת בידיו של פקיד בכיר, הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, לאכוף את הוראותיו ולמנוע פריצת מסגרתהשכר במגזר הציבורי. במסגרתאגף הממונה על השכר הוקמו יחידות אכיפה ויחידה לחקירות שכר. בחודש יולי השנה סמכות הפיקוח על תאגידים עירוניים ועל גופי סמך של השלטון המקומי עוגנה במסגרת חוזר חדש שפרסם הממונה על השכר. חוזר זה טרם נבחן שיפוטית ועמדת נציגויות העובדים ביחס לסמכות הממונה טרם נבחנה. הממונה על השכר מפקח על שכרם של עובדי גופים עירוניים והחלת סמכותו על גופים בשליטת הרשויות נראית כמו הרחבה הגיונית של סמכותו. משמעותו של הסכם חורג: הכלל הוא כי במצב דברים 1985 החל משנת בו קייםהסכם, אשרלאאושרעל ידי הממונה על השכר, אזי המעסיק הציבורי אמור

17 להתנער מחובת התשלום של המרכיבים החורגים מן המקובל במגזר הציבורי, ולשלם רק את המרכיבים המאושרים. מנהלי מעסיק שאישר הסכם חורג עומדים בפני דין משמעתי ביחס לחריגה. העובד אשר קיבל תשלום חורג, מצידו חייב בחובת השבה של הסכומים ששולמו בניגוד לקביעת הממונה. באופן מצער בשל האופן בו מבוצעת הפעולה של בדיקה ואכיפה, מובילה תמיד לתוצאה המצערת של אכיפה כספית רטרואקטיבית כלפי העובד, הכוללת הפסקת התשלומים המשולמים לו ודרישה להשבת כספים ששולמו. התערבות גוף שיפוטי בהחלטה המנהלית שמקבל הממונה על השכר בעתשהואאוכף, 5 מצומצמת מאוד, כך בפס"ד גרשון שויטלו בית המשפט העליון אישר כי התערבות ביה"ד לעבודה בהחלטות הממונה על השכר צריכה להישמר למקריםחריגים בהם יתגלה בהן פגם מהותי היורד לשורשו של עניין. כך, צומצמה עד מאוד ההתערבות השיפוטית בשיקול דעתו המנהלי של הממונה על השכר. אם כן לא נותר מקום בו ניתן לטעון טיעונים משפטיים, הנוגעים למשמעויות שינוי חוזה עבודהוקליטתהתנאיםהנהוגיםשהתרחשה לא פעם לאורך שנים רבות, מבחינת דיני החוזים. טיעונים אלה אינם נשמעים ולא נידונים בידי הערכאות המשפטיות המוסמכות, הראויות לבחון תנאים אלה. כך מותיר בית הדין לעבודה את הסמכות לדון על צדקת החלטותיו שלו בידי גוף מנהלי. .LawData פורסם ב 5.6.2014 , ניתן ביום ‏‏ גרשון שויטלו נ' המועצה הדתית הוד השרון 3599/14 בגץ 5 חריגה משכר עובדים במגזר הציבורי וסמכות של הממונה על השכר

18 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים אף אם יוכח כי אגף הממונה על השכר הינו גוף הבוחן באופן ראוי וחף מהשפעות רוחב אתהעובדות והטיעוניםהמשפטייםשבפניו. אמון הציבור נפגע מכך שהגוף המחליט הוא הגוף האוכף אשר מקבל את ההחלטות המעין שיפוטיות הנוגעות לחוזה העבודה. טיעונים מנהליים אפשריים: על אף האמור, קיימות זכויות לעובד אשר נטען כי הוא חורג בשכרו. זכותו הראשונית של עובד שנחשד בחריגה בשכרו היא להביא ראיות כי מדובר בשכר מקובל במגזר הציבורי. זכות זו הינה זכות מורכבת שכן קיים פער ראייתי בין המידע הפרוש תחת ידו של הממונה על השכר, לבין חוסר המידע של העובד כפרט. העובד אינו חשוף למסגרת השכר בגופים מקבילים ובכך נגרם לו נזק ראייתי. הזכות המרכזית המקום בו ניתן להביא לידי ביטוי את הטיעונים כמכלול היא זכות השימוע - במצב של חשש לחריגת שכר מחויב הממונה על השכר כגוף מנהלי, לערוך שימוע פרטני לכל עובד ועובד, אשר נטען כי חרג משכרו ועליו להעמיד את מלוא הבסיס הראייתי שעליו מתכוון הוא להסתמך בהחלטתו וכן להציג עמדתו המשפטית. על השימוע להיערך לפני קבלת ההחלטה, ועל הממונה על השכר להכריע פרטנית בכל בקשה ובקשה.

19 בפרקטיקה הנוהגת קיימים לא פעם דיונים בהשתתפות נציגות העובדים, אולם אלה אין בכוחם להפקיע את זכותו של כל עובד ועובד "לקבל את יומו" בפני הממונה על השכר בטרם תתקבל החלטה בעניינו. הלכה עת 6 בבג"צ מוסטקי, 2003 זו נקבעה בשנת עתרו עובדים שביקש הממונה על השכר לבטל את ההכרה בלימודיהם שנלמדו בשלוחת אוניברסיטה זרה, לעניין הכרה בהשכלה אקדמית לצרכי שכר. שם, נקבע כי ארגוני העובדים היציגים וועדי עובדים רשאים להיטיב עם העובדים ולהביא טענותיהם אולם אין בשמיעת טיעוניהם כדי להפקיע את זכותו של כל עובד ועובד להשמיע טיעונו האישי והמיוחד. כך טיעונו של העובד אכן יכול להישמע על-ידי נציג מטעמו, על-ידי עורך-דין או על-ידי נציג של הציבור שאליו הוא שייך. אך כדי שנציג מטעמו יוכל להציג את עניינו, צריך שאותו נציג יביא, כשנדרש הדבר, גם את דברו המיוחד, האינדיווידואלי, של העלול להיפגע, ואם יש צורך – גם את ראיותיו. חובת השימוע הינה כאמור זכות מכוח המשפט המנהלי. זכות נוספת העומדת לעובד היא להביא טיעונים נוספים מתחום המשפטהמנהלי. כךלמשל "אכיפהבררנית", סבירות ומידתיות עשויות לסייע לעובד לשכנע כי האכיפה כלפיו אינה מוצדקת ועל אף שיש הפרה יש לגדר את האכיפה ולצמצמה כדי לעמוד בחובות הנובעות מהגינות וצדק. לדעתי אין להעמיד את האינטרס הציבורי שעליו מבקש להגן הממונה על השכר כאינטרס על וכי לא ייתכן כי רשות ציבורית תשכור שירותיו של אזרח לעבודה ולאחר שקיבלה את התמורה בתום לב מצדו, תשנה את שכרו ותדרוש החזרי כספים. טיעונים מתחום דיני הנזיקין: הגיש עובד תביעה נזיקית בבית 2012 בשנת משפט השלום, נגד הממונה על השכר. בעניינו של אותו עובד, שהועסק בחוזה אישי, נטען כי הוא חורג בשכרו. במסגרת זו קיבל בית המשפט את טענות העובד. שקבע או שהמעסיק לא העביר לעיון הממונה את הסכם השכר ולא העבירו באופן תקין, או שהעבירו לממונה על השכר, וזה לא טרח לעיין בהסכם השכר ולאשרו. כך או כך צודק העובד שפעל בתום לב. למרות ,7 התובע זכה בבית המשפט השלום שנתקבל פס"ד בבית הדין לעבודה שקבע אי-חוקיות הסכם העסקה החורג, שלא . נקבע כי עילת אושר על ידי הממונה 865 )3 מוסטקי נ' פרקליטות המדינה, פ''ד נח( 3379/03 בג"ץ 6 וינפלד ואח' נ' חברה לתרבות פנאי וספורט בת - ים בע"מ ואח' 51130-07-12 ת"א 7 חריגה משכר עובדים במגזר הציבורי וסמכות של הממונה על השכר

20 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים התביעה הנזיקית שעמדה בבסיס התביעה הנזיקית, שונה היא מהעילה החוזית שנדונה בבית הדין לעבודה. העובד זכה במאות אלפי השקלים שתבע. הממונה על השכר ערער לבית המשפט המחוזי, שם יושב הסכסוך בפשרה "לפנים משורת הדין" תוך הערה שיפוטית שהשמיעו שופטי בית המשפט המחוזי בעניין ההתנהלות המפגיעה כלפיו. לסיכום קריאה לבחינת מבנה אגף הממונה על השכר: לסיכום, בטרם מתבצע הליך ניכוי וגבייה מהעובד עליו להיוועץ ולבחון את זכויותיו המהותיות והפרוצדרואליות. כותרתה של רשימה זו עלולה לרמז כי מדובר ברשימה סגורה של זכויות וטיעונים אפשריים ואין הדבר משקף את העובדה שקיימים טיעונים נוספים כגון "ועדת מחילה" על חובות, התיישנות וטיעונים נוספים, המאפשרים התמודדות עם סיטואציה לא נעימה של אכיפה כלפי הסכם חורג לכאורה. חובותיו של הממונה על השכר בבואו לפקח על הסכמי עבודה מחייבת אותו לפעול בהתאם לכל כללי המשפט המנהלי ובמסגרתו לעובד שנבחנת חריגה לכאורה בשכרו עומדות שלל זכויות מתחום המשפט המנהלי, דיני העבודה ודיני הנזיקין. הממונה על השכר חריג בנוף הרגולטורי הממשלתי הישראלי בהיותו ממונהעלתחום רחב, בלא שיש מועצה ציבורית וכן גוף מעין שיפוטי בצידו, השוקל צעדים פוגעניים. כך הממונה הוא בעל "שני כובעים", מחד, הסמכות המעין שיפוטית מנהלית הרחבה לאשר הסכמים, ו בכובעו האחר המחליט והמוציא לפועל של החלטות פוגעניות לפרט. האחריות המוטלת על הממונה על השכר רבה וכבדה, הן במישור הקיבוצי באישור הסכמיעבודהוהןבמסגרתהחלטותהנוגעות לאכיפה. לדעתי יש מקום להפחית את האמורפיות בתחום ההסמכה, ולבחון הקמת ערכאה מנהלית מעין שיפוטית חיצונית, אשר תאפשר הגברת האמון הציבורי בקרב עובדי המגזר הציבורי ונציגיהם.

21 החלטות פיטורים אוטומטיות, הגנה על נתונים וחוק הפיטורים שלא כדין- המצב באנגליה 2021 אוקטובר, 19 תאריך פרסום מקורי: מוצג כאן תרגום של מאמר בנושא פיטורין על ידי אלגוריתם כמנגנון אוטומטי .UK Labour Law Blog שנכתב במקורו על ידי ד"ר פיליפה קולינס ופורסם בבלוג אני מודה לעו"ד מעיין נייזנה על הערותיה המועילות. ד"ר פיליפה קולינס תרגום: פרופ' הדרה בר-מור החלטות פיטורים אוטומטיות, הגנה על נתונים וחוק הפיטורים שלא כדין - המצב באנגליה Dr Philippa Collins, Lecturer in Labour Law and Human Rights, University of Bristol, originally published by the UK Labour Law Blog 19 October 2021, available at https://uklabourlawblog.com. Translation and explanatory notes by Prof. Hadara Bar-Mor, Netanya Academic College, Israel. We thank Maayan Niezna for her excellent comments.

22 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים . הקדמה 1 , האתר בלומברג פרסם סדרה 2021 בקיץ מרשימה של סיפורי עובדים ש"פוטרו על ידי מכונה". סטיבן נורמנדין עבד במשך , בארצות Flex מספר שנים עבור אמזון הברית, במסגרת קבוצת "נהגי חוזים" המספקים שירותי משלוח בו-ביום של מצרכים וחבילות. כמו עובדים אחרים בכוח העבודה המשמעותי הזה של אמזון, עבודתו של סטיבן הייתה במעקב המערכת של איסוף נתונים בזמן אמת ונחשפה לניתוח אלגוריתמי. דירוג הביצועים של סטיבן צנח לאחר סדרה של תקריות מצערות שהקשו על עבודתו: שכונות מגורים נעולות ובלתי נגישות ולוקרים חסומים שלא ניתן היה לבצע בהם את משימת המשלוח, נמענים שלא הגיבו לנקישות על הדלת ותגובות לא מועילות מצד החברה המעסיקה. זמן קצר לאחר מכן, הוא קיבל דוא"ל לפיו החוזה שלו הסתיים. סטיבן החליט לערער על ההחלטה אך קיבל סדרה של מיילים, כל אחד חתום על ידי אדם אחר, שלא שינה את מצבו. במייל האחרון שקיבל סטיבן צוין כי הקשיים שציטט כבר נלקחו בחשבון. כך יצא שההתקשרות איתו הופסקה על ידי מנגנון עיבוד אוטומאטי מונחה אלגוריתם, למרות שהוא מעולם לא הצליח לתקשר פרונטלית עם נציג של החברה. באיחוד האירופי, העובדים השתמשו בכלים כדי לקרוא תגר 2 שמספק חוק הגנת הנתונים על שיטות הניהול מונחות הנתונים הללו. , למשל, הגישו תביעות כדי לקבל Uber נהגי גישה לנתונים שלהם ולפסול פרקטיקות משמעת המתבררות, מנקודת מבטו של הפרט, כנשלטות לחלוטין על ידי אלגוריתם. , אפליקציה לנייד, קיבלה הוראה OLA אולה להסביר לנהגים כיצד מחושבים ניכויים משכרם על ידי האלגוריתם שלה. זכות חיונית להגנה על נתונים בנסיבות אלה לתקנות הכלליות להגנה 22 נובעת מסעיף General Data Protection 3 על נתונים ), המטילות? מגבלות GDPR( Regulation data controllers(4 כבדות על בקרי נתונים ( המוסמכים לקבל החלטות המבוססות אך ורק על עיבוד אוטומטי. משך את תשומת לבה של 22 עם זאת, סעיף ממשלת בריטניה, שכן היא מחפשת "כיוון חדש" למשטר הגנת המידע בעידן שלאחר הברקזיט. מסמך התייעצות ממשלתי (להלן: מסמך 2021 שפורסם בספטמבר ההתייעצותהממשלתי) מעלהספקותבאשר . במסמך זה, הממשלה 22 לעתידו של סעיף מברכת על השימוש וההפעלה של סעיף , אך היא גם מבקשת תגובות להצעות 22 שהועלו בתחילת השנה על ידי כוח המשימה לחדשנות, צמיחה ורפורמות רגולטוריות 2018 Act Protection Data : ראו באנגליה 2 ) היא רגולציה באיחוד האירופי העוסקת בהגנת נתונים Regulation (EU) 2016/679 (GDPR Protection Data General 3 ופרטיות באיחוד האירופי ובמרחב הכלכלי האירופי. הגדרת בקר הנתונים מאתר נציבות האיחוד האירופי: 4 https://ec.europa.eu/info/law/law-topic/data-protection/reform/rules-business-and-organisations/obligations/controller-processor/what-data-controller-or-data-processor_en בקר הנתונים קובע את המטרות ואת האמצעים שבאמצעותם מעובדים נתונים אישיים. עובדים המעבדים נתונים אישיים בתוך הארגון pay�( יש עובדים רבים. היא חותמת על חוזה עם חברת תיווך A למבשלת בירה עושים זאת כדי למלא את המשימות כבקר נתונים... לדוגמה: ) כדי שזו תשלם את שכר העובדים. המבשלה נותנת הוראות לחברת התיווך בנושא מועדי תשלום השכר, פיטורי עובדים העלאת שכרם, roll ומאחסנת את נתוני העובדים. מבשלת IT - ומספקת את כל שאר הפרטים עבור תלוש השכר והתשלום. חברת התיווך מספקת את מערכת ה הבירה היא בקר הנתונים וחברת המשכורות היא מעבד הנתונים.

23 pdf._1__REPORT_TIGRR_FINAL 5 ההתייחסות במאמר היא חלופית: או עובד, או מועסק באמצעות פלטפורמה שלא מוגדר בהכרח כעובד אלא “נושא נתונים” אך כפוף 6 ונהנה מתחולת חוק הגנת הנתונים. 7 https://techcrunch.com/2021/03/12/dutch-court-rejects-uber-drivers-robo-firing-charge-but-tells-ola-to-explainalgo-deductions/ כאן קבוצה של נהגי אובר בבריטניה פתחה בהליך משפטי נגד חברת הבת של אובר בהולנד בנוגע לגישה לנתונים אישיים ואחריות אלגוריתמית. בהחלטה לטובת אובר, בית המשפט לא מצא שמערכת השיגור (האוטומטית) שלה מביאה ל"השפעה משפטית או משמעותית דומה" על הנהגים על פי חוקי האיחוד האירופי - ולכן איפשר להחיל אותה ללא פיקוח אנושי נוסף. : רשות עצמאית שהוקמה בבריטניה כדי לשמור על זכויות מידע לטובת Guidance )ICO( Information Commissioner’s Office 8 הציבור, על קידום פתיחות גופים ציבוריים ופרטיות נתונים של אנשים פרטיים /https://ico.org.uk. (להלן: דוח כוח המשימה 5TIGRR .)TIGRR( ) גוף זה המליץ בתוקף לבטל את TIGRR- ה הזכות שלא להיות כפוף לקבלת החלטות ). עבור פרשנים 7.2 אוטומטית (ראו הצעה בתחום דיני העבודה, האפשרות שיבטלו או יבצעו בו רפורמה מהותית 22 את סעיף העלתה את הסיכון של החלטות פיטורים , החלטה לפטר TIGRR אוטומטיות. בהצעות עובד תצטרך להתאים למשטר הגנת הנתונים שיוותר לאחר הרפורמה, אך לא תישארנה זכויות ספציפיות לערעור על החלטה או להתערבות אנושית – ירידה משמעותית ברמת ההגנה העומדת לרשות הנבדקים. בבלוג זה, אני חוקרת את הצפוי במצבים של פערי הגנה אלו, כאשר הכלים המסורתיים של דיני העבודה, כגון דיני פיטורים שלא כדין, יקלעו למצבים של לקונה ויסדירו את פרקטיקות הניהול המתקדמות האלה. אני טוענת שעל רקע הדרישות ההחלטיות להגינות ביחסי העבודה, הזכות שלא להיות מפוטר שלא כדין תהפוך פיטורים על ידי אלגוריתם כמנגנון אוטומטי לבלתי חוקיים. אכן, חובת בחינת נסיבות הפיטורין והזכות לקיומו של ערעור ללא משוא פנים נגד החלטת הפיטורין מחייבים אינטראקציה אנושית שמשמעותה: קיומה של החלטה אוטומטית אך הוגנת נראית בלתי אפשרית להגשמה. למרות זאת, התרחשותם של פיטורים מונחי נתונים בתדירות גבוהה ביותר מפנה את תשומת הלב לפער החמור ביישומן של זכויות תעסוקה מסוימות. בעוד שהזכות שלא להיות מפוטר שלא כדין היא דרך הולמת להגן על עובדים מפני החלטות פיטורין אוטומטיות לא צודקות, לא סביר שהיא תהיה זמינה לעובדים החשופים לתהליכים משמעתיים אלה. . פיטורים אוטומטיים והגנה 2 על נתונים: מה אנחנו עלולים להפסיד? קובע כי למועסקים GDPR של 22 סעיף יש זכות שלא להיות כפופים להחלטה "המבוססתאך ורק על עיבוד נתוניםאוטומטי, כולל יצירת פרופילים, ויש לה השלכות משפטיות לגביהם." ניתוח ביצועיו של עובד GDPR )4(4 בעבודה מוזכר במפורש בסעיף כדוגמה ל'יצירת פרופיל' ולסיום העסקה בעלי השפעות משפטיות על נושא הנתונים/ . כפי שהוכיחה ההחלטה של בית 6 העובד , כל אינטראקציה אנושית 7 המשפט בהולנד במסגרתתהליך קבלתההחלטות, כגון חקירת בנוגע לפעילויות ההונאה שעשויות Uber להיות מדווחות על ידי התוכנה שלה, תמנע . רק הליכי משמעת או 22 הסתמכות על סעיף .22 ניהול אוטומטיים לחלוטין יכללו בסעיף 8)ICO( הנחיית משרד הממונה על המידע החלטות פיטורים אוטומטיות, הגנה על נתונים וחוק הפיטורים שלא כדין - המצב באנגליה

Made with FlippingBook

RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=