86 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים פיסית, ובכך הוא עשוי לפגוע בזכותו של עצם העובדה 22 הזולת ובאינטרס הציבורי". שקיומה של הפגנה עלול להביא לידי הפרת סדר, אין בה כדי להטות את הכף מניה וביה לעבר החלטה שלא לאפשר את קיומה של אותה הפגנה. "בעצם העובדה שקיומה של הפגנה עלול להביא להפרת סדר, אין כדי לשלול את החופש להפגין. מידה מסוימת של פגיעה בסדר הציבור היא מחיר שעלינו להיות מוכנים לשלמו כדי להגשים את 23 הזכות להפגין". בעת משבר הקורונה עלתה לדיון שאלת זכות ההפגנה והיקפה. בית המשפט העליון נדרש לה מספר פעמים תוך שהוא קובע, כי "אין מחלוקת בדבר מעמדה הרם של הזכות להפגין כנגזרת חשובה של חופש הביטוי וכמכשיר עיקרי להבעת דעות ולהעלאת סוגיות חברתיות על סדר היום הציבורי – כך ככלל וכך בפרט בתקופת משבר הקורונה. אלא, שהזכות להפגין ככל זכויות היסוד אינה זכות מוחלטת ומשכך נדרש לעתים להגבילה על מנת להביא לאיזון ראוי בין מכלול הזכויות והאינטרסים הניצבים על ובמקום אחר: "הטלת מגבלה 24 הפרק". המונעת ממפגינים לבחור את המקום שבו הם חפצים לממש את זכותם פוגעת, על כן, בליבת הזכות להפגין" וכי "בפסיקה הודגש "למיקום בו נערכת משמרת המחאה – דווקא מול מעונו הרשמי של נבחר הציבור – יש אפוא חשיבות מיוחדת בעידן המודרני, שכן הדבר נועד למשוך את תשומת הלב בדיון 25 של מקבלי ההחלטות ושל הציבור". אחר ציין כבוד שופט בית המשפט העליון סולברג, כי "הזכות להפגין היא מאבני היסוד במקומותינו ויש להישמר מפגיעה בה. יחד עם זאת, אין משמעות הדבר כי ניתן להקריב את כל יתר הזכויות על מזבח החופש להפגין. מלאכת השמירה על האיזון החברתי והגנה על הסדר הציבורי מוטלת על משטרת ישראל. לשם כך על המשטרה לפעול, בכלים העומדים לרשותה כדי למנוע מהפגנה להפוך להתפרעות; זהירות, שׂוֹם 26 שכל, ונחישות הן מילות המפתח". הנה, אם כן, בית המשפט העליון הכיר חזור והכר בזכות ההפגנה, התהלוכה, האסיפה וההתקהלות בשלל פרשות – לרבות בימים טרופים אלו, ימי משבר הקורונה. ד. התייחסות בית המשפט להפגנת עובדים מול בית המעסיק ההתייחסות בפסיקה הישראלית להפגנות הנערכות מול ביתו של המעסיק – דלה עד מאוד. לשם כך, אסקור תחילה הלכות שדנו בהפגנות הנערכות מול ביתו של נבחר ציבור, כמו גם בפסיקות זרות - כדי לנסות ולגזור מהם מסקנה לדברינו, ולאחר מכן, לדון בסוגיה לגופה. )1996( 822 )2 מרצ נ' מפקד מחוז ירושלים, פ"ד נ( 12/96 דברי כב' השופטת ד' דורנר, בג"ץ 23 ש � "אזרחים כותבים חוקה" , "משמר האזרחים", "הזמן לשינוי" ו-"ערבים זה לזה" התארגנויות אזרחיות לא מאוגדות נ' מ 6916/20 בגץ 24 טרת ישראל. אחריות לאומית- ישראל הבית שלי נ' ממשלת ישראל. 5469/20 בגץ 25 עמותת משפט אמת וצדק נ' משטרת ישראל. 346/21 בגץ 26
RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=