90 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים הממוקמת בביתו, בעיירה ברוקפילד, וויסקונסין. בתגובה חוקקה מועצת העיר חוק עזר עירוני שהגביל את האפשרות להפגין בשכונות מגורים. המפגינים עתרו נגד החוק בטענה שהוא פוגע בזכותם לחופש הדיבור ולחופש ההתארגנות, על פי התיקון הראשון לחוקה, והעניין הגיע לפתחו של בית המשפט העליון. במקרה זה, בית המשפט אישר את החוק ומנע מחאה מחוץ לבית מגורים. בפוסקו כך קבע בית המשפט כי התיקון הראשון לחוקה אינו נפגע. דעת הרוב קבעה, כי הזכות לפרטיות והזכות שלא להיות מוטרד בבית מגורים פרטי גוברות על חופש הביטוי וחופש ההפגנה גם כשמדובר בהפגנות או אספות של עובדים. בית המשפט מצא כי לממשלה יש אינטרס משמעותי ב"הגנה על פרטיות המגורים". הנימוק העיקרי שניתן בפסק הדין להכרה בחוק העירוני הוא שהתכלית העיקרית של ההפגנה אינה העברת מסר, אלא הפעלת לחץ על האדם שנגדו מכוונת ההפגנה על-ידי הטרדתו. גם בפסיקה אמריקאית 34Murray .v Lawson מאוחרת יותר בעניין ניתן ביטוי לגישה זו, כאשר בית המשפט הוציא צו מניעה שאסר על קיום הפגנה מטר מבית מגוריו של רופא, 100 ברדיוס של שנגדו ביקשו המפגינים להפגין. אולם, גם הפסיקה הזרה אינה דנה במצב בו עובדים מפגינים מול ביתו של מעסיקם. ה. סיכום בעשורים האחרונים אנו עדים לזליגת הרובד הפרטני-אישי לתוך המרחב שהיה עד כה אך ורק קיבוצי. מגמה זו מתיישבת עם מחקרים, אשר הצביעו על התרומה שיש לבחירתמיקוםההפגנה, לגודלה ולמאפיינים נוספים שלה (כמו כושרם של המפגינים, אחדותם, כוחם המספרי ומחויבותם), על נציגות העובדים תוקפת 35 היקף השפעתה. את המנהלים תקיפה אישית בביתם הפרטי, תוך עירוב בני משפחתם ושכניהם. החידוש העיקרי בטקטיקה זו הוא קיום משמרות מחאה סביב השעון מול בתיהם של בעלי החברות ומנהליהן הבכירים – השכמות בבוקר, ביקורי ערב, קבלת שבת וערבי חג. כל זאת, מתוך מטרה להפעיל לחץ עליהם, באמצעות שיבוש שגרת יומם ואורח חייהם הסדיר. טקטיקה זו מביאה להתנגשות של מספר זכויות: מחד, זכות ההתארגנות, זכות ההפגנה, זכות האסיפה, זכות ההתקהלות וחופש הביטוי ומאידך, השמירה על הסדר הציבורי, הזכות לצנעת הפרט, הזכות לפרטיות וכמובן – "ביתו של אדם – מבצרו" :1628 (כמאמרו של סר אדוארד קוק בשנת et ,castle his is house s’man a For " tutissimum est cuique sua domus his is home s’man each and( refuium )”. המחוקק ובתי המשפט refuge safest בישראל הכירו בזכות ההפגנה ובחשיבותה, )Murray, 515 U.S. 1110 (1995 .v Lawson 34 Ruud Wouters & Stefaan Walgrave, Demonstrating Power: How Protest Persuades Political Representatives, 82(2) 35 לעיל. 25 ). מצוטט בפסק דינה של כב’ השופטת דפנה ברק-ארז בה”ש Am. Sociological Rev. 361 (2017 .251 ), עמוד 2010 ברק מדינה ודרור וגשל, "בין מחאה למטרד מאיים", (חוקים ב, 36
RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=