82 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים לחץ לשינוי עמדות המעסיק הפכה להיות יקרה מידי בעבור העובדים ובמקרים רבים אינה יעילה. עובדה זו יכולה להסביר גם את מגמת הירידה בכמות השביתות בשנים גורם נוסף הוא מעורבות גדלה 13 האחרונות. והולכת של משרדי פרסום ויחסי ציבור בניהול סכסוכי עבודה. בשל גורמים אלו חל שינוי בכללי המשחק בניהול סכסוכי עבודה. המוקד להפעלת לחץ ולגביית מחיר עובר מן הרובד הארגוני-קיבוצי לרובד הפרטניאישי. במקום שנציגות העובדים תסתפק בעת סכסוך עבודה בהפעלת לחץ כלכלי על המעסיק באמצעות שביתה או איום בשביתה נגד הארגון, היא תוקפת את המנהלים אישית לעיתים גם במעונם הפרטי ותוך עירוב בני משפחתם. טקטיקה זו נוסתה פעמים רבות בהצלחה רבה. שתי דוגמאות, בפרשת חברת סלקום ובפרשת חברת פרטנר, ממחישות את השימוש בה ואת ההצלחה שנחלה: חברת "סלקום" בפרשת התאגדות עובדי הבינו מובילי ההתאגדות שאין להנהלת החברה כוונה להשלים עם מהלך ההתאגדות ולהכיר בהסתדרות כארגון היציג של העובדים, "על כן הם דבקו באסטרטגיה שלפיה רק פעילות שטח נחרצת היא שתפעיל לחץ על הנהלת סלקום ותוביל להכרה בהתארגנות. "החלטנו שמאותו רגע המנכ"ל כבר לא יתעורר בבוקר בלעדינו, הוא לא יתעורר בלי שאנחנו נשכים אותו בהפגנה מחוץ לבית שלו. אין יותר להתעורר בבוקר בלי שהוא רואה את חברי הוועד ואת הפעילים מול הבית שלו, בגינה שלו, בתוך החיים שלו, גם בשישי-שבת, גם בחגים, בכל יום. [...] ככל שנקפו הימים, גברה פעילות השטח של ראשי ההתארגנות. הביקורת הציבורית הקשה שספג מכל עבר מנכ"ל החברה, ניר שטרן [...] הגבירה את נחישותם [...] בתמיכת ועדים נוספים, הם הגבירו את לחצם על מנכ"ל החברה, קיימו משמרות מחאה מול ביתו והפגנות סוערות מול מתקני בספטמבר 2 החברה ברחבי הארץ. [...] ב- , לאחר מאבק ממושך ומתיש שנמשך 2013 כחצי שנה ובמהלכו עמדה ההתארגנות בפני מהלך מתוכנן ונוקשה לסיכולה, הכריזה הנהלת סלקום על הכרה בהסתדרות כארגון 14 היציג של העובדים בחברה". בחברת "פרטנר" גם בפרשת ההתאגדות ש נקטו מובילי ההתאגדות באסטרטגיה של פעילות שטח, לאחר שבעלי החברה סירבו להכיר בהסתדרות כארגון היציג בחברה. עמדת ההנהלה "אילצה את העובדים לצאת למאבק סועד בשטח, שכלל הפגנות מול ביתו של המנכ"ל והשכמות מחאה רועשות בוקר וערב. הלחץ נשא פרי וכעבור ארבעה , הכירה 2014 בספטמבר 8 - חודשים, ב הנהלת פרטנר בהסתדרות כארגון היציג של 15 העובדים". 45 שבהן לקחו חלק 2019 שביתות בשנת 45 אלף עובדים, לעומת 35 בלבד והשתתפו בהן 31 עמד על 2020 מספר השביתות בשנת 13 אלף עובדים. ר': ניצן צבי כהן, "מספר השביתות ירד בשנה החולפת. הממונה על יחסי העבודה: ראשי האיגודים מנעו סכסוכים מיותרים", ), בקישור: 04/10/2021 ," ("דבר https://www.davar1.co.il/337027/ .270 – 268 דני ואזנה, שם, עמודים 14 .275 – 274 דני ואזנה, שם, עמודים 15
RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=