91 גם נוכח המטרד, הסבל והנזק שהיא עלולה לגרום לעיתים. בפסיקה הישראלית ניתן למצוא פסקי דין רבים המחזקים את זכות ההפגנה, אך גם כאלה המצמצמים אותה מול ביתו הפרטי של נבחר ציבור. לעומת זאת, בכל הקשור להפגנה מול ביתו הפרטי של המעסיק קיימת רק פסיקה אחת של בית המשפט השלום, שספק רב אם הפכה לתקדים מחייב. גם מדינה ווגשל נוטים להסכים עם התפיסה שלפיה ראוי לנהוג חשדנות כלפי הפגנות המתקיימות ליד בית המגורים של אדם, שכלפיו הן מכוונות. לא אחת הפגנות אלה משמשות אמצעי להפעיל לחץ לא לגיטימי באמצעות פגיעה קשה באיש הציבור 36 שכלפיו מכוונת ההפגנה. על בסיס כל האמור לעיל, אני סבור כי הטקטיקה בה נוקטים ארגוני העובדים המפעילים לחץ מול ביתו של המעסיק מבוקר ועד ערב עשויה אמנם להיות אפקטיבית כפי שהראיתי, אך ספק רב אם תוכל בעתיד לשכנע את ערכאות השיפוט בנחיצותה וחוקיותה, במיוחד נוכח מגמת המחוקק (כאמור בהצעת החוק) להגביל את זכות ההפגנה מול בתים פרטיים. ניתן להניח שלו יתגלגלו לפתחו של בית המשפט בישראל מקרים דומים בעתיד של הפגנות עובדים מול בתי מעסיקים, תעדיף הפסיקה את הזכות לפרטיות של המעסיק בבית מגוריו, דווקא משום שהוא אינו איש ציבור, הוא אינו חי ב"מעון רשמי" ויש רצון לצמצם את החשיפה של "בני הערובה" – הם בני משפחתו ושכניו – למטרד המלווה את ההפגנה.
RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=