69 - האם אכן התכוונו ליצור יחסים חוזיים מחייבים? הפירוש שנתן בית הדין לעבודה אינו הפירוש היחיד האפשרי בנסיבות. נראה, כי בפועל, יכולות לבוא בחשבון בנסיבות גם תשובות נוספות. בסיכום מאמרה מציינת פרופסור רות בן ישראל כי במציאות של היום יש להכיר בהסדרים קיבוציים: ההסדר הקיבוצי הוא תופעה מקובלת ביחסי העבודה בישראל. ההכרה בקיומה היוותה צורך חיוני לתקינות מערכת יחסי העבודה, שאינה ערוכה לפעילות על פי דפוסים משפטיים דקדקניים, המתחייבים מחוק הסכמים . נראה כי במרבית המקרים …קיבוציים. נערכים הסדרים קיבוציים ולא הסכמים קיבוציים, היות שמי שמנהל בפועל משא ומתן על תנאי העבודה אינו הגוף הלגיטימי המיועד למטרה זו בתקנון ארגון העובדים ). לדברי פרופסור רות בן 515-514 (עמודים ישראל על פי רוב מנהל את המשא ומתן ועד העובדים. ואכן לרוב זהו הגוף המתמצא בתנאי העובדים ובצרכיהם. הוא זה שמייצג בצורה טובה ביותר את האינטרסים של העובדים. עלינו להכיר בכך שאנו דנים בפעולה משפטית של כריתת חוזה, חוזה המקיים אחר כל דרישות חוק החוזים. אנו חיים במשטר של חוק החוזים ויחסים חוזיים. דווקא ביחסי עבודה, ויחסים קיבוציים בכללם, עלינו לתת משקל מתאים לרצון הצדדים להתקשר. אין לראות בכך הסכם לא מחייב מבחינה משפטית, מעין הסכמה ג'נטלמנית. ודוק. כפי שמציינת פרופסור רות בן ישראל מירב הקשרים הקיבוציים הם קשרים של הסדרים קיבוציים. כך התקשי"ר, כך חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות, כך חוקות של מוסדות אקדמאיים וגופים אחרים. נציגויות של עובדים ומעבידים נשאו ונתנו, ויתרו על המהפך של ההסדר הקיבוצי - מממזר לבן מלך
RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=