87 התייחס בית המשפט להפגנה, דייןבפרשת שנערכה מול ביתו הפרטי של נבחר ציבור. בג"ץ קבע כי חופש האספה וחופש הביטוי אין פירושם מתן היתר לחדור לרשות היחיד של איש, הממלא תפקיד ציבורי ולהטריד אותו ואת בני ביתו בחייהם הפרטיים כדי להשפיע בדרך זו על פעילותו הציבורית, וכי לאיש הציבור נתונה הזכות לפרטיות בבית מגוריו. בג"ץ הביע את החשש שמתן היתר לקיום הפגנות ליד ביתם הפרטי של אנשי ציבור עלול להרתיע אנשי ציבור פוטנציאליים מלעסוק בפעילות ציבורית. אם יותרו הפגנות מול בית מגוריו של איש ציבור, יהפכו הוא, משפחתו ושכניו למעין "בני ערובה" בידי המפגינים, משום שייאלצו להקשיב לדברים אף שאין הם מעוניינים בכך. מכאן, ביקש בג"ץ ליצור את ההבחנה בין בית מגוריו הפרטי של איש הציבור לבין מקום עבודתו או מקום פעילותו הציבורית. לדעת בג"ץ, איש ציבור, החושף עצמו במידה רבה לעינו הפקוחה של הציבור, מוצא מגן בביתו הפרטי, ועל בית זה יש להגן ככל שניתן. יש גם להתחשב גם באינטרסים של 27 המשפחה ושל השכנים למניעת מטרד. המשיך בג"ץ מגמה מני נפתלי בפרשת זו: "הגנה על הזכות לפרטיות של איש הציבור בבית מגוריו הפרטי ומניעת מטרד והפרעה לשגרת חייהם של איש הציבור, בני משפחתו ושכניו, כמו גם הזכות של אדם "שיניחו לו לנפשו" בביתו ולא להיות "קהל שבוי" למסרים של המפגינים – יש בהם כדי לבסס את הלגיטימיות של איסור על הפגנות ופעולות מחאה ליד מעונו הפרטי של איש ציבור, מקום שקיימת חלופה אפקטיבית 28 באשר למקום קיום פעולות המחאה". מסקנת הדברים עד כה ברורה. בית המשפט מבחין בין בית מגוריו הפרטי של נבחר הציבור לבין מעונו הרשמי או מקום פעילותו הציבורית. הוא לוקח בחשבון גם את מעגל הסובבים את נבחר הציבור - בני משפחתו ושכניו – אשר לא בחרו לעסוק בפעילות הציבורית, ולא אמורים "לשלם מחיר" רק בשל מגוריהם ליד אותו נבחר ציבור. כעת ניתן לבחון כיצד בית המשפט מתייחס .793 )4 עם כלביא נ' מפקד משטרת ירושלים, פ"ד מח ( 6658/93 לעיל. גישה דומה הובעה גם בפס"ד – בג"ץ 22 ר' ה"ש 27 מני נפתלי נ' היועץ המשפטי לממשלה. 1983/17 בגץ 28
RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=