47 ולמעשה מאיין אתהלכת גדרון, משבית הדין אינו מסתפק רק בחישוב תמורה חלופית לפי הגישה החישובית ככל שבדיעבד יוכרו יחסי עבודה, אלא קובע בנוסף לחישוב הזכויות, כנקודת מוצא, פיצוי בלתי ממוני. לאחר יישום הגישה החישובית וכימות הזכויות הלא כלכליות והזכויות החוקתיות במסגרת הפיצוי הלא ממוני, כשנפסק סכום , היכן 120,000 של עשרות אלפי שקלים ועד בא לידי ביטוי האלמנט ההרתעתי בפיצוי הלא ממוני?? כיצד מושגת התכלית להיות הפיצוי הבלתי ממוני כלי מכוון התנהגות?? הלא כפי שכותב כב' השופט איטח בפסק הדין, אם מסתפקים רק בגישה החישובית בתשלום ההפרש בין התשלום כעובד לבין התשלום כפרילנס, מדובר בתמריץ שלילי לסיווג נכון, או ליתר דיוק בתמריץ חיובי לצורות העסקה פיקטיביות בדמות תג יש להורות לשיטתו מחיר נוח למדיי. ולכן על פיצוי לא ממוני שיכלול בנוסף להיבט התרופתי של כימות זכויות לא כלכליות גם . וכלשונו: היבט הרתעתי כבד משקל "שיטה שלפיה ישלם המעסיק בדיעבד את מה שהיה עליו לשלם מראש, טומנת בחובה תמריץ שלילי להתקשרות מראש בסיווג הנכון. לכן, כעניין של מדיניות משפטית המבקשת לתמרץ את המעסיק, שהוא השוקל הטוב יותר ומונע "הנזק" הטוב יותר, לחתור מראש לסיווג נכון של ההתקשרות - ליסוד ההרתעתי בנדבך הפיצוי הלא ממוני ימים יגידו 26 נודעת חשיבות מעשית רבה". אם בתי הדין ידעו ליצוק לתוכו תוכן ממשי בדמות פסיקת סכומים משמעותיים. למרות זאת, בפועל הסכומים, שמקובל לפסוק במסגרת פיצוי בלתי ממוני, קטנים ביחס, ולדעתנו לא יצליחו להרתיע את אלו מבין המעסיקים, שמעדיפים להעסיק עובדים במודל פיקטיבי. הדבר נכון ביתרשאת בכל הנוגע למעסיקים, שמוכנים לשאת בעלות שכר גבוהה יותר, ובלבד שלא ייחשבו מעסיקים. בנסיבות בהן המעסיק מוכן לשאת בשכר המקובל בשוק (שהלא העובד לא יסכים לקבל פחות מכך) ולהוסיף מכיסו את עמלת חברת האמצע, הלא היא חברתהצינור, שכל תפקידה לשלם לעובד של המעסיק בפועל ולשאת באופן פיקטיבי בתואר "מעסיק", הגישה החישובית פשוט הופכת לבלתי רלוונטית ומחמיצה כשלעצמה את כל הפואנטה. ג . השלכת הפיצוי הבלתי ממוני על העדר ההרתעה תוך פגיעה בזכות הגישה לערכאות נקודה חשובה נוספת היא, שבנוסף לתמריץ השלילי לסיווג נכון של תבנית ההעסקה, עלול להיווצר תמריץ שלילי לזכות מדובר 27 החוקתית של הגישה לערכאות. בסיכון של ממש, המונח לפתחו של התובע הפוטנציאלי, והעדר תמריץ של ממש, בהינתן שהוא צפוי להיגרר שנים בערכאות ולקבל פיצוי קטן בהשוואה לטרחה העצומה שנטל על עצמו. ואילו מהצד השני, עלול הפיצוי הבלתי ממוני לשמש קנס אזרחי קטן לפסק דינו של סגן הנשיאה איטח 2 , פסקה עניין כותה 26 ; יורם רבין, זכות הגישה 363 על זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית ראו: אהרון ברק פרשנות במשפט כרך שלישי- פרשנות חוקתית 27 )2001( 217 לערכאות מזכות רגילה לזכות חוקתית, המשפט ה, עמ'
RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=