כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 16

73 מחייבות, היות שבנסיבות מסויימות יחלו הצדדים להתייחס אליהם כאל תניות מוסכמות מכללא". ההסדרים הקיבוציים החד צדדיים המיושמים בפועל ומונהגים במקום העבודה הופכים להיות חלק מחוזה העבודה האישי של כל עובד ועובד. זאת, מכח עקרון תום הלב, קיבול בהתנהגות ונוהג. הנימוק הראשון של המלומדת רות בן ישראל הינו בעל משקל מופחת, שכן גם הסדרים קיבוציים חד צדדים אשר לא קדם להם הליך של משא ומתן, הונהגו על ידי המעסיק בלבד והמעסיק והעובדים נהגו לפיהם במשך השנים, הפכו להיות חלק מחוזה העבודה האישי. הנימוק השני מעגן בתוכו את עקרונות תום הלב והסבירות, עקרון הקיבול בהתנהגות והנוהג מכוחם הופכות הוראות ההסדר הקיבוצי החד צדדי לחלק מחוזה העבודה האישי של כל עבוד ועובד. הנימוק השלישי כל כולו, משעברנו מדוקטרינת התנאי מכללא לעקרון תום הלב, מעוגן בעקרון תום הלב. דוגמא מאפיינת למעמדן החוזי של הוראות הסדר קיבוצי חד צדדי הינו התקשי"ר. שהינו מסמך רשמי המוצא על התקשי"ר ידי המינהל הממשלתי הכולל "הוראות משלושה סוגים: הוראות שנקבעו בחוקים ובתקנות; הוראות שנכללו בהסכמי עבודה המהפך של ההסדר הקיבוצי - מממזר לבן מלך

RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=