85 אנשים ובני משפחתם ולפגוע בפרטיותם. במקרים רבים כוונתהמפגיניםהיאשהטרדה זו כשלעצמה תפעיל לחץ על האדם שכלפיו מכוונת ההפגנה ובדרך זו תגרום לו לעשות אתהמעשהאו תשפיעעל דרךמילוי תפקידו, כפי רצונם של המפגינים. כאשר מפגינים מבקשים לממש את חופש ההפגנה שלהם מול בית מגורים פרטי, ודאי שעה שאלו יכולים להיותממומשים במקום אחר, מתחזק החשש כי מטרת ההפגנה אינה לממש את האינטרסים הלגיטימיים הגלומים בחופש הביטוי, אלא להפעיל לחץ בלתי לגיטימי 18 ולגרום טרדה לאדם שהוא מושא ההפגנה". לכן, ביקשה ההצעה לקבוע כי קיום משמרת מחאה נגד מעשה של אדם ליד בית מגוריו יותנה בקבלת רישיון, וכי מפקד המחוז לא ייתן רישיון לקיים הפגנה כאמור אלא אם נוכחשלא ניתן לקיימה "במקוםמתאיםאחר". ג. כיצד מתייחס בית המשפט העליון לזכות ההפגנה? בספרו "דיני זכויות האדם בישראל" כתב פרופ' ברק מדינה: "הפגנה – ובכלל זה תהלוכה, אספה ומשמרת מחאה – נחשבת מאז ראשית ימיה של הדמוקרטיה המודרנית לאמצעי עיקרי לביטוי בנושאים בעלי ואכן, פסיקות בג"ץ 19 חשיבות ציבורית". הוכיחו שוב ושוב טענה זו. זכות ההפגנה במרחב הציבורי נדונה בפסיקת בג"ץ פעמים רבות, אשר קבע כי שטחים ציבוריים ועירוניים, דרכים, כיכרות, רחבות, פארקים וגנים הינם המרחבים המרכזיים שבהם ניתנת זכות ההפגנה – הכוללת גם את הזכות לקיום משמרות מחאה – למימוש. "הכבישים והרחובות נועדו להליכה ולנסיעה, אך אין זו מטרתם היחידה. הם אף נועדות לתהלוכות, בפרשת אחרת קבע בג"ץ, כי 20 למצעדים". זכות ההפגנה היא "מזכויות היסוד של האדם בישראל. היא מוכרת, בצד חופש הביטוי או מכוחו, כשייכת לאותן חירויות המעצבות את אופיו של המשטר בישראל כמשטר דמוקרטי". יחד עם זאת, אין היא זכות מוחלטת; היא זכות יחסית ומוגבלת על ידי זכויותאדם יסודיותאחרות, כגון חופשהקניין וחופש התנועה. היא מוגבלת גם על-ידי הצורך לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור ועל מרקם החיים הדמוקרטיים. יחסיות הזכות מחייבת יצירת איזון בינה לבין כל הפגנה, מעצם טבעה, 21 הזכויות האחרות. משנה את שגרת החיים העירונית ויוצרת הפרעה או מטרד במידה כזו או אחרת. אולם אין בכך כדי ליצור משטר של רישוי מראש לכל פעולת מחאה ולפגוע קשה בחופש הביטוי. "ברוב רובם של המקרים אין הפרט מבקש לקיים אסיפה במדבר. הפרט מבקש לקיים אסיפה ברחובותיה הסואנים של העיר, או על מדרכותיה השקטות של שכונת מגורים. הוא מבקש להעביר מסר שייקלט על-ידי זולתו באמצעות נוכחות הפגנות עובדים מול בית המעסיק – טקטיקה חדשה בסכסוכי עבודה , הונחה על שולחן הכנסת ע"י ח"כ אריאל קלנר ביום 2025/23/ , פ 2020 הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (רישוי הפגנות), תש"ף – 18 .24/08/2020 .558 ), עמוד 2016 ברק מדינה, דיני זכויות האדם בישראל, (נבו, 19 .)1979( 177 ,169 )2 סער נ' שר הפנים והמשטרה, פ"ד לד( 148/79 בג"ץ 20 393 )2 אלן לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח( 153/83 בגץ 21 .)1994( 474 ,456 )2 דיין נ' מפקד מחוז ירושלים, פ"ד מח( 2481/93 בג"ץ 22
RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=