16 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים 4 על מימוש התקציבים הממשלתיים. המניע לחקיקת המגבלות על שיקול הדעת של שרי הממשלה היה מצבה הכלכלי החמור של ישראל, אשר הוביל לגרעון במאזן התשלומים ש"לא ניתן לממנו ביבוא הון ממקורות יציבים לטווח ארוך". הממשלה הצביעה על מקורן הפיננסי של (של "עודפי הבקוש בעיות אלה כנובעות מ וההזרמה של הסקטור מזומנים -מ.א.) . עוד נטען הציבורי וממבנה שערי החליפין" כי המבנה הבסיסי של המשק "מעוות", וכי במשך עשור גדל היקף התעסוקה בסקטור הציבורי באופן מוגזם וחסר פרופורציות. המגזר הציבורי העסיק בשעתו, שליש מכלל המועסקים במשק, והוא מעורב באופן עמוק בכל הפעילות המשקית. בצד היתרון בהגדלת היקף התעסוקה ותרומתו לעליה בשכר הריאלי ללא אבטלה, בא הדבר על חשבון הצמיחה הכלכלית שהפכה שלילית. כך בצד צמצום היקף המועסקים במגזר הציבורי הוחלט להגביל משרדי הממשלה וגופים ציבוריים-שלטוניים מלחרוג מתקציבם המאושר. תקני העובדים במגזר הציבורי נקבעים בחוקי התקציב ו"מתומחרים" בהתאם לטבלאות שכר ולתקינה ברורה. משמעות חריגה בשכר של עובד או קבוצת עובדים, היא סטיה אפשרית ממדיניות תקציבית של הממשלה. בעבר פעלו במסגרת הממשלה ועדות שרים לענייני שכר אשר קיבלו החלטות משמעותיות הנוגעות לשכרם של עובדי המדינה. הממונה על השכר הינו בעל שיקול דעת נרחב לפעול במסגרת הוראות אלה. מדובר בתפקיד אכיפתי וחשוב אשר העניקו הממשלה והכנסת בידיו של פקיד בכיר, הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, לאכוף את הוראותיו ולמנוע פריצת מסגרתהשכר במגזר הציבורי. במסגרתאגף הממונה על השכר הוקמו יחידות אכיפה ויחידה לחקירות שכר. בחודש יולי השנה סמכות הפיקוח על תאגידים עירוניים ועל גופי סמך של השלטון המקומי עוגנה במסגרת חוזר חדש שפרסם הממונה על השכר. חוזר זה טרם נבחן שיפוטית ועמדת נציגויות העובדים ביחס לסמכות הממונה טרם נבחנה. הממונה על השכר מפקח על שכרם של עובדי גופים עירוניים והחלת סמכותו על גופים בשליטת הרשויות נראית כמו הרחבה הגיונית של סמכותו. משמעותו של הסכם חורג: הכלל הוא כי במצב דברים 1985 החל משנת בו קייםהסכם, אשרלאאושרעל ידי הממונה על השכר, אזי המעסיק הציבורי אמור
RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=