20 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים התביעה הנזיקית שעמדה בבסיס התביעה הנזיקית, שונה היא מהעילה החוזית שנדונה בבית הדין לעבודה. העובד זכה במאות אלפי השקלים שתבע. הממונה על השכר ערער לבית המשפט המחוזי, שם יושב הסכסוך בפשרה "לפנים משורת הדין" תוך הערה שיפוטית שהשמיעו שופטי בית המשפט המחוזי בעניין ההתנהלות המפגיעה כלפיו. לסיכום קריאה לבחינת מבנה אגף הממונה על השכר: לסיכום, בטרם מתבצע הליך ניכוי וגבייה מהעובד עליו להיוועץ ולבחון את זכויותיו המהותיות והפרוצדרואליות. כותרתה של רשימה זו עלולה לרמז כי מדובר ברשימה סגורה של זכויות וטיעונים אפשריים ואין הדבר משקף את העובדה שקיימים טיעונים נוספים כגון "ועדת מחילה" על חובות, התיישנות וטיעונים נוספים, המאפשרים התמודדות עם סיטואציה לא נעימה של אכיפה כלפי הסכם חורג לכאורה. חובותיו של הממונה על השכר בבואו לפקח על הסכמי עבודה מחייבת אותו לפעול בהתאם לכל כללי המשפט המנהלי ובמסגרתו לעובד שנבחנת חריגה לכאורה בשכרו עומדות שלל זכויות מתחום המשפט המנהלי, דיני העבודה ודיני הנזיקין. הממונה על השכר חריג בנוף הרגולטורי הממשלתי הישראלי בהיותו ממונהעלתחום רחב, בלא שיש מועצה ציבורית וכן גוף מעין שיפוטי בצידו, השוקל צעדים פוגעניים. כך הממונה הוא בעל "שני כובעים", מחד, הסמכות המעין שיפוטית מנהלית הרחבה לאשר הסכמים, ו בכובעו האחר המחליט והמוציא לפועל של החלטות פוגעניות לפרט. האחריות המוטלת על הממונה על השכר רבה וכבדה, הן במישור הקיבוצי באישור הסכמיעבודהוהןבמסגרתהחלטותהנוגעות לאכיפה. לדעתי יש מקום להפחית את האמורפיות בתחום ההסמכה, ולבחון הקמת ערכאה מנהלית מעין שיפוטית חיצונית, אשר תאפשר הגברת האמון הציבורי בקרב עובדי המגזר הציבורי ונציגיהם.
RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=