60 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים הולדתו של מאמר זה הינה בעקבות פרקטיקה נפוצהשלהסדרתהסכמותאליהם הגיעו צדדים ליחסי העבודה הקיבוציים: ארגוני עובדים, איגודים מקצועיים וועדי עובדים מול מעסיקים, לאחר משא ומתן קיבוצי בהסדרים קיבוציים. וזאת, במקביל להסכמים קיבוציים. ההסדר הקיבוצי הינו נורמה קיבוצית מחייבת אשר נעשה בה שימוש נרחב ביחסי העבודה הקיבוציים, בכל הסקטורים הציבוריים והפרטיים. ונוכח חשיבותו הרבה של כלי זה ביחסי העבודה הקיבוציים, יתמקד מאמרי בהתייחסות להתפתחות אשר חלה בהכרה בכלי זה ובמהפך בהכרה בתוקפו המחייב של ההסדר הקיבוצי. המהפך בהכרה בתוקפו של ההסדר הקיבוצי הינו התפתחות פסיקתית חשובה מאד של בית הדין אשר חיזקה מאד את העבודה המאורגנת, היוותה תמריץ לניהול משא ומתן קיבוצי ועודדה את קיומם של הסדרים קיבוציים פרי משא ומתן קיבוצי. א. ההסדר הקיבוצי הינו יציר הפסיקה ההסדר הקיבוצי לא נולד בנורמה חקיקתית אלא הינו יציר הפסיקה. חוק הסכמים קיבוציים כלל לא מתייחס להגדרת הנורמה של הסדר קיבוצי ומעמדו. אולם מחוק הסכמים קיבוציים כן ניתן ללמוד נעל כך שהמחוקק הכיר באופן מוגבל, לגבי מעסיק עובדים, 100 ציבורי בלבד המעסיק מעל בקיומו של "הסדר בכתב שאינו מסמך בר- " וגם זאת רק לגבי הסדר 10 רישום לפי סעיף העוסק בנושאים מסויימים ו"שענינו שכר עבודה או תנאים סוציאליים של כל עובדיו
RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=