46 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים שציינו המלומדים גבריאלה שלו ויהודה : "כאשר הנזק הכלכלי נובע 25 אדר בספרם מהפרהבוטהשליחסיאמוןאושליחסיתלות ששררו בין הנפגע לבין המפר, כאשר הפרת החוזה נעשתה בזדון או כאשר התלוותה אליה התנהגות מעליבה או פוגענית במיוחד, יהיה הנזק הלא ממוני רציני וראוי לפיצוי... במצבים אלה יש לעיתים הצדקה לא רק לפסיקת פיצוי לא ממוני אלא גם לפסיקת תשלום עונשי". זהו פיתוח פסיקתי נוסף מאז קמה הלכת גדרון, ככלי המגן דווקא על מעסיקים ובמסגרתו ניתן תוקף, (אותה עת במקרים חריגים בלבד) להוראות הסכמיות (שנכללו בחוזה במפורשאו הוסקו מהמו"משקדם לו) בדבר שיעור השכר החלופי, שהיה משולם ככל שהעובד היה מועסק ככזה מלכתחילה. הגישההחישובית היוותהפיתוח נוסף. ואילו הגישה ההרתעתית החלישה מאד את הלכת גדרון, משלפי גישה זו עובד, שסווג באופן שגוי כ"עצמאי" יהא זכאי לזכויות כספיות שנשללו ממנו על בסיס התמורה החודשית הכוללת ששולמה לעובד, מבלי שניתן יהא לקזז סכום כלשהו כתוצאה מהפער בין התמורה "הקבלנית" לשכר החלופי כפי שנקבע עבורו. זאת, למעט במקרים חריגים, בהם ישתכנע ביה"ד בדבר חוסר תום לב קיצוני של המועסק. כעת, סעיף גדרון הנו אחד הסממנים לבחינת הגישה החישובית. יחד עם זאת, הפיצוי הבלתי הממוני, ככלי מכוון התנהגות וככלי הרתעתי, דוחק הצידה גבריאלה שלו, יהודה אדר, דיני חוזים – התרופות 302 תשס”ט, עמ’ 25
RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=