Table of Contents Table of Contents
Next Page  27 / 48 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 27 / 48 Previous Page
Page Background

27

תובענה ייצוגית בדיני עבודה

, ובלבד שלא נדרש

1969-

התשכ"ט

במסגרתה סעד של פיצויי הלנת קצבה,

פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי

20-

ו

17 ,16

פיטורים לפי הוראות סעיפים

.1958-

לחוק הגנת השכר, התשי"ח

א

6

ב. תביעה של עובד בעילה לפי סעיף

,1987-

לחוק שכר מינימום, התשמ"ז

ג. תביעה של עובד בעילה לפי סעיפים

לחוק הזכות לעבודה בישיבה,

3-

ו

2

,2007-

התשס"ז

ד. תביעה של עובד בעילה לפי חוק

העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם,

.1996-

התשנ"ו

על תביעות אלו מוטלת מגבלה של סעיף

) לתוספת השניה לחוק (להלן:

3(10

))על פיה לא ניתן יהיה להגיש

3(10

סעיף

תביעות בעילות אלו כאשר התובע הוא

עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את

תנאי עבודתו, והמעסיק של אותו עובד או

ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם

הקיבוצי. במלים אחרות, על פי פרשנותו

הפורמלית של הסעיף עובד שחל עליו

הסכם קיבוצי שמסדיר את תנאי עבודתו,

ומעסיקו צד להסכם הקיבוצי לא יוכל

להגיש תביעה בעילות מן הסוג השני.

ההגיון מאחורי מגבלה זו מבוסס על מודל

יחסי העבודה הקיים בארץ שאימץ את

העקרון של העדפתו של ארגון העובדים

היציג במטרה לקדם יחסי עבודה יציבים

ולמנוע סכסוכי עבודה הנובעים מיריבות

בין ארגוני עובדים. עקרון זה מעוגן בחוק

1957

הסכמים קיבוציים שנחקק בשנת

ובמציאות התעשייתית שהיתה קיימת

סביב תקופת חקיקתו. בהתאם להגיון זה

לא היה צורך בתובענה ייצוגית המנוהלת

על ידי עובד או מספר עובדים, כאשר קיים

ארגון עובדים המייצג את כלל העובדים.

יש בתובענה הייצוגית, על פי הגיון זה, כדי

לפגוע בכוחו של ארגון עובדים להשיג

הטבות לכלל העובדים, ואף לוותר על

תביעות כלכליות או תביעות משפטיות

היתנות להגשה בדרך של סכסוך קיבוצי.

הארגון אמור לשקול בעיקר את טובת

הכלל ולפעול לטובתו, גםאםאין בכך תמיד

. לכן, במקומות

5

כדי לסייע לעובד הבודד

עבודה שכפופים למשטר של הסכמים

קיבוציים מוקנית עדיפות לכוחו של ארגון

העובדים ונדחית זכותו של העובד להגיש

תובענה ייצוגית שיש בה כדי לאיים על

לכידותם של עובדי המפעל סביב ארגון

העובדים היציג. נמצא כי באיזון בין הענקת

עדיפות לארגון העובדים כגוף שאחראי על

הגנת העובדים לבין החשיבות הציבורית

והחברתית המוגברת שבאכיפת הוראות

החוקים מהסוג השני גברה החלופה

הראשונה.

אולם, בפועל, מתברר כי המציאות

השתנתה. למרות רצונם העז של בתי הדין

לעבודה לקדם ולשמר את המודל של יחסי

עבודה קיבוציים, הרי שהשינוי בדפוסי

העבודה, ובאופי שוק העבודה הוביל

לקיומם של עיוותים רבים במגזרים רבים.

, הנשיא אדלר. (להלן:

115 )2003(

ביברינג – אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, פ''ד לח

1210/02

ראו ע"ע

5

ביברינג)