31 / 48
31
תובענה ייצוגית בדיני עבודה
.Lawdata
הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פורסם ב
1893/11
. בגץ
9
העליונה, המחלוקת עוברת להכרעתו של
בורר שייקבע על-ידי הוועדה. על-פי סעיף
, ככל שמדובר בחילוקי
33
קטן (ב) לסעיף
דעות בין עובד למעסיקו הם יהיו רשאים
להחליט על העברת המחלוקת לבורר
כאמור בסעיף קטן (א).
ההסכם השני שנחתם הוא ההסכם
הקיבוצי מיוחד בין חברת עמישב שירותים
בע"מ, לבין הסתדרות העובדים הלאומית
הפועלת כארגון עובדים בעמישב מאז
על אף שטרם הוכרע אם היא
2013
שנת
הארגון היציג בחברה. למעשה, הסכם
האכיפה המיוחד דומה להסכם האכיפה
הכללי שנעשה עם ההסתדרות הכללית,
אך הוא מתייחס אך ורק לחברת עמישב
ולעובדיה.
הגשת תובענות ייצוגיות בבית הדין
במקביל
לעבודה – עובדה קיימת
לפעילות ארגונית זו, ובסביבות המועדים
בהם נחתמו ההסכמים הקיבוציים הללו
החלו להיות מוגשות בקשות לאישור
תובענות ייצוגיות על הפרת זכויות
הנובעות מתקופות הקודמות לקיומם של
הסכמי האכיפה החדשים וכן לגבי בקשות
לתובענות ייצוגיות בתקופת חלותן של
הסכמי האכיפה.
כל הבקשות הגיעו בסופו של דבר לבית
.
9
המשפט הגבוה לצדק והן נדונו במאוחד
לאור העובדה שההסתדרות הכללית
הציגה בפני בית הדין הארצי את אופן
מימוש הסכם האכיפה ובית הדין הארצי
התרשם כי הוא יעיל ואפקטיבי החליט
הבג"ץ להימנע מלהתערב בהחלטתו של
בית הדין לעבודה שלא לאשר בקשה
לתובענה ייצוגית כנגד חברות השמירה..
אך הוא מדגיש, מפיה של השופטת ברק-
ארז כי לא תהיה מניעה לחזור ולהגיש
בקשה לתובענה ייצוגית בענין במידה
והפעלתו של הסכם האכיפה הכללי לא
תעמוד בקריטריונים שהיתוותה.
אולם, מענין לקרוא את הנימוקים של
כל אחד מן השופטים: השופטת ברק-