25 / 48
25
תובענה ייצוגית בדיני עבודה
גם סכנות: שימוש
2
לתובענה הייצוגית
לא נכון בה עלול לפגוע ביחידי הקבוצה
המיוצגים בתובענה הייצוגית, בנתבעים
ובמשק כולו. על סכנותיה של התובענה
הייצוגית עמד הנשיא אהרון ברק: ראשית,
היא עלולה לפגוע (כמעשה בית דין)
ביחיד שכלל לא ידע עליה. שנית, היא
עלולה לבוא כקנוניה שבין התובע הייצוגי
לבין הנתבעים. שלישית, תובענות ייצוגיות
עלולות להיות מוגשות ממניעים פסולים,
כגון סחיטה, תחרות, השתלטות עוינת או
קנטרנות ובכך להזיק למשק בכללותו.
התביעה הייצוגית – אף אם אין בה כל
ממש עלולה לדחוק נתבעים להתפשר
עם תובעים, ובלבד שלא יצטרכו לשאת
בעלויות הרבות הכרוכות בהגנה מפניה.
על רקע כל אלה התקבל בכנסת בשנת
חוק תובענות ייצוגיות אשר הסדיר
2006
בצורהמקיפהאתהכלליםלהגשתתובענה
ייצוגית בתחומי משפט רבים, וביניהם ניתן
מקום רב גם לתחום משפט העבודה.
מטרתו של החוק כפי שהוגדרה בסעיף
לו היא לקבוע כללים אחידים לענין
1
הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות,
לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך
לקדם את המטרות להלן:
) מימוש זכות הגישה לבית המשפט,
1(
לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות
לבית המשפט כיחידים;
) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;
2(
) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;
3(
) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.
4(
הרישא של החוק משקפת את תכליתו
כמנגנון המכוון לסייע לקבוצות מוחלשות
לקבל הזדמנות שווה להוכיח את תביעתן.
החוק גם כולל עילות תביעה שנוגעות
לתחום יחסי העבודה. עילות אלו הן
בבחינת חידוש במרחב האכיפה של זכויות
עובדים. קודם חקיקתו של חוק תובענות
ייצוגיות ההכרה ביכולת להגיש תובענה
ייצוגית בבית הדין לעבודה כבר נקלטה
מפורשות בחוק שכר שווה לעובדת
וחוק שוויון זכויות
1996-
ולעובד, התשנ"ו
. בשני
1998-
לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח
חוקים אלו הוכרה בזכותםן של עובדות
ועובדים להיאבק עבור השוואת מעמדם
וזכויותיהם גם באמצעות מנגנון התובענה
הייצוגית. אולם, ההכרה בזכות להגיש
תובענה ייצוגית בגין הפרת חוק שכר שווה
או חוק שוויון זכויות לבעלי מוגבלויות
אינה דומה להכרה סטאטוטורית במצבור
של עילות העוסקות במצבים שונים
במסגרת מערכת יחסים בין עובד למעסיק.
יש בהענקת הזכות להגשת תובענה
ייצוגית על הפרת זכויות מכוח חוקי עבודה
שונים וכן חוקים שענינם הפליה בתחום
העבודה שינוי מהותי באופן התייחסותו
של המחוקק למרחב יחסי העבודה. בדברי
ההסבר להצעת החוק הובהר כי זכויות אלו
בתחום יחסי עבודה הוענקו מטעמים של
"החשיבות הציבורית והחברתית המוגברת
מדינת ישראל – א.ש.ת. ניהול
3126/00
). (להלן: עניין טצת); רע"א
1996( 774 )5(
טצת נגד זילברשץ, פ"ד מט
4556/94
רע"א
2
.784 '
). השופט ברק, ענין טצת, ע
2003( 220 )3(
פרויקטים וכח אדם בע"מ, פ"ד נז