Table of Contents Table of Contents
Next Page  26 / 48 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 26 / 48 Previous Page
Page Background

שבאכיפת הוראות חוקים מסוג זה, ובהגנה

והם משקפים

3

על הזכויות הנגזרות מהם"

התמודדות ריאלית עם חולשתם של

מנגנוני האכיפה וההרתעה שהיו קיימים

עד חקיקתו של חוק התובענות הייצוגיות

והיו אמורים לגונן על העובד. עיקרם של

מנגנונים אלו היה הכוח הקיבוצי של ארגון

העובדים וכוח זההלך ונמוג. חוקהתובענות

הייצוגיות מהווה דוגמה בולטת להתפכחות

הממלכתית מכוחו הבלתי מעורער של

ארגון העובדים בצורתו הקודמת. פסק דין

הארגון

של בג"ץ שניתן לאחרונה בענין

הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה

4

בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה

ודן בנושא של זכותם של

30.8.15

מיום

עובדים בודדים להגיש תובענה ייצוגית

משקף את הרוח החדשה שנושבת בבג"ץ.

בדיון שאציג כאן אתאר את מהותה של

התובענה הייצוגית ככלי אכיפה פרטי ואת

החידושים שמציגה החלטת הבג"ץ לרבות

נכונותו להגביר את מידת ההתערבות

בהחלטותיו של בית הדין לעבודה.

העילות לתביעה מכוח יחס עבודה

ומגבלותיהן:

עילות התביעה מכוח יחסי עבודה

שכלולות בחוק תובענות

ייצוגיות נחלקות לשני סוגים. סוג אחד של

עילות מתאפיין בזכות להגשת תובענה

ייצוגית בלי להתייחס לאופיו המאורגן של

מקום העבודה או לאסדרה הקיבוצית בו.

הסוג השני של העילות מוגבל יותר והזכות

להגיש תובענה ייצוגית במסגרתו תלויה

באופים של יחסי העבודה.

הסוג הראשון כולל עילות שלא מוטלת

מגבלה כלשהי על הגשתן אפילו במקומות

עבודה מאורגנים וכוללות את הנושאים

הללו: עילות העוסקות בהפליה בעבודה,

לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה,

, עילות לפי חוק שכר שווה

1988-

התשמ"ח

וכן תביעה

1996-

לעובדת ולעובד, התשנ"ו

להפליה בתעסוקה או להעדר ייצוג הולם

בעבודה בניגוד לחוקשוויון זכויות לאנשים

.1998-

עם מוגבלות, התשנ"ח

הסוג השני כולל תביעות מכוח ארבע

עילות כדלקמן:

א. תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי

לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי

סעיף

)3(

א) או

1( ,)1()

24

לחוקביתהדין לעבודה,

/http://www.otorita.net

26

כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים

.285 '

ע

26.1.06 ,234

, הצ"ח

2006-

ראה דיברי הסכם להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו

3

)Lawdata

הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה, (פורסם ב

1893/11

בבגץ

4