47 / 56
47
התארגנות במקום העבודה
במסגרת רנסאנס ההתארגנויות והעולם
החדששלפסיקהבכלהנוגעלהתארגנויות
ראשוניות לפנינו פסק דינו של בית הדין
הארצי העוסק לראשונה בשאלה מהותית
הנוגעת להתארגנות ראשונית והדנה
בהיקף הזכויות הלגיטימיות הקיימות
למעסיק ולארגון העובדים בראשית דרכם
בעולם יחסי העבודה הקיבוציים.
הסוגיה אשר ניצבה בפני בית הדין הארצי
היתה האם מעסיק אשר הכיר בארגון
עובדים כארגון עובדים היציג בהתאם
להוראות חוק הסכמים קיבוציים רשאי
לבדוק מחדש את היציגות שהכיר בה
ולשנות את דעתו בכל הנוגע להכרה
ביציגות ובשל כך לחתימת ההסכם
הקיבוצי? באילו נסיבות תתאפשר בחינה
מחדש של היציגות? והאם ארגון העובדים
זכאי לתקופת "יציבות ארגונית" אשר
במהלכה יהא חייב המעסיק לקיים משא
ומתן קיבוצי עם ארגון העובדים אף אם
ארגון העובדים איבד מספרית את מעמדו
כארגון עובדים יציג (דרישת השליש).
עובדי מפעל צ.ל.פ תעשיות בע"מ התארגנו
במסגרת ארגון העובדים כוח לעובדים.
החברה הכירה ביציגות והצדדים החלו
לנהל משא ומתן. משלא הושגו הסכמות
ארגון העובדים הכריז על סכסוך עבודה
אשר במהלכו לאחר מספר ניסיונות תיווך
שעות.
24
ללא הצלחה, נערכה שביתה בת
בעקבות השביתה, הודיעה החברה לארגון
כי קיימות להם ידיעות ברורות שעשרות
רבות של עובדים ביטלו את חברותם
בארגון העובדים, וכי בשל כך איבד ארגון
העובדים את מעמדו כארגון יציג.
נקדים את המאוחר ונציין כי בדיקה
שנערכה בהסכמתהצדדיםעל ידי הממונה
האזורי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה,
העלתה כי בנקודת הזמן שבה נערכה
30%
הבדיקה, היו חברים בארגון העובדים
) כנדרש
33%(
מעובדי החברה, ולא שליש
על פי דין.
ארגון העובדים עתר בבקשת צד לסכסוך
קיבוצי לבית הדין האזורי לעבודה בבאר
שבע, אשר קיבל את עמדתו של הארגון
וקבע תקופת יציבות ארגונית אשר לטעמו
מן הראוי שלא תפחת משנה, וכמו כן
נקבע כי לאחר שנה, על המעסיק, החפץ
לבחון שוב את יציגות הארגון, לפנות לבית
הדין כדי לבחון את היציגות, וכי אינו יכול
לעשות כן באופן עצמאי.
שני הצדדים ערערו על קביעותיו של בית
הדין האזורי.