50 / 56
50
כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים
הקיבוצי.
מנגד, ארגוני העובדים נרעשים נוכח
השינוי והבקע בחוזקה של ההגנה שניתנה
להם ולמוסד "ההתארגנות הראשונית".
בשורת פסקי הדין שניתנו בשנים
האחרונות ושידרו הגנה וגמישות מירבית,
כדוגמת פסק דין פלאפון בנוגע לחובותיו
של מעסיק בהתארגנות ראשונית והלכות
מניעות ויציבות ארגונית אשר נקבעו
בעיקר בהליכים של תחרות בין ארגוני
עובדים.
תוצאת פסק הדין מעלה בין היתר את
השאלות הבאות: האם על ארגון העובדים
להמשיך את פעילותו האינטנסיבית
במפעל גם לאחר הכרה ביציגות, באותו
אופן בו פעל במהלך ההתארגנות
הראשונית? האם ארגון העובדים חייב
להיות מרוסן יותר כדי לא לעלות את
חמתם של העובדים אשר התנגדו
להתארגנות, ואשר לעיתים מנצלים כל
טעות מצד ארגון העובדים, לצורך שכנוע
עובדים לבטל את חברותם ובכך להחליש
או אף לבטל את ההתארגנות והיציגות?
פסק הדין פותח צוהר לשאלות משפטיות
חדשות, הנוגעות לדרכים בהם יבחר ארגון
עובדיםלהתמודדעלמנתלייצבאתיציגותו,
כדי לסכל מצב בו המשא ומתן והיציגות
אשר לעיתים עוברת דרך חתחתים (בשלב
ההתארגנות) תרד לטימיון. מנגד דומה כי
אנו נהיה עדים לריבוי הליכים משפטיים
בהםמעסיקים ידרשו לברר את מעמדו של
ארגון העובדים מולו הם נושאים ונותנים
בשלבים שונים שבין הכרזת היציגות
ועד חתימת ההסכם הקיבוצי, ויתכן אף
שמגמת פסק הדין תוביל לשלב נוסף בו
ייבחן מעמדו של ארגון עובדים אף לאחר
חתימת הסכם קיבוצי, בטענה כי ארגון
העובדים איבד את היציגות לאחר חתימת
ההסכם הקיבוצי.
יחד עם זאת, דומה כי בית הדין הארצי
בעצמו מסייג את קביעותיו למקרה החריג
הנדון בפסק הדין מבלי לקבוע מסמרות
והשלכות רוחב, ובשל כך קובע בית הדין
כי נסיבות המקרה אפשרו לפסוק בו, בלא
צורך להכריע בשאלה העקרונית, ולפיכך
לא צורפו, ארגוני עובדים נוספים כמו גם
ארגוני מעסיקים להשמעת עמדתם.
דומה כי סוגיה זו הינה בבחינת "תם ולא
נשלם".