49 / 56
49
התארגנות במקום העבודה
לקבוע תקופת יציבות ארגונית קשיחה
של שנתיים.
בית הדין גם מפרט אמות מידה ראויות על
פיהן מצופה מהצדדים לפעול, ובנסיבות
המקרה הספציפיות, קובע כי אין לקבל את
בקשת הארגון למתן צו להמשיך בניהול
המו"מ, אך מאידך שוכנע כי החברה פגעה
בזכותם של עובדיה לחופש התארגנות,
בעצם הביטול החד צדדי של המשא ומתן
הקיבוצי. זאת מבלי שהוכיחה כי לא היתה
לה מעורבות בביטולי החברות.
פסק הדין גם מנתח ניתוח מעמיק את נטלי
ההוכחה הנדרשים בהליכים קיבוציים
וכן מתייחס לצורך בקיצור זמן הימשכות
ההליכים המשפטיים, כאשר עסקינן
בהליכים קיבוציים במסגרת התארגנות
ראשונית.
מקריאת פסק הדין ניתן להתרשם כי
מעסיקים ינתחו את תוצאות פסק הדין
כבשורה משמעותית, תוך מתן פרשנות כי
מעתה הכרה ביציגות אינה סוף פסוק, אלא
רק תחילת התהליך, וכי ניתן מעתה בכל
שלב ושלב לבחון את מעמדו של ארגון
העובדים היציג, וככזה יהפוך המשא ומתן
הקיבוצי למשא ומתן המותנה בהוכחת
היציגותבכלשלב הקודםלחתימתההסכם