41 / 54
41
הצעת חוק - חדלות פירעון ושיקום כלכלי
ההצעה שמה דגש על שיקום החייב,
מצמצמת את הבירוקרטיה וכך מייעלת
את המערכות. מטרתה לסייע בבניית
חברה טובה יותר ערכית וכלכלית על מנת
להימנע מאפקט דומינו הרסני למערכת
ולפרטים שבתוכה.
שלושה עקרונות עיקריים הנחו את
ההצעה:
• העדפת השיקום הכלכלי של החייב,
להבדיל מפירוק או פשיטת רגל.
• הגדלת פירעון החוב לנושים, וחלוקת
קופת הנשייה בצורה שוויונית יותר בין
הנושים החזקים לנושים החלשים.
• הגברת היציבות והוודאות של הדין –
קיצור הליכים, הפחתת הבירוקרטיה,
והגדלת הוודאות של המתדיינים. מאחר
והחקיקה בסוגית זו מיושנת מאד, ולוקה
בחסרים רבים, חסרים אלו התמלאו
בהסדרים פרי הפסיקה, שניסתה ליצור
פתרונות מקוריים ופרקטיים לבעיות אד
הוק שהתעוררו. מצב זה יצר אי וודאות
בקרבהמתדייניםשנאלצו להסתמךבמידה
רבה על תורה שבעל פה ועל פרקטיקות
מקובלות שהתפתחו בתחום וקשה להם
לצפות מהם ההסדרים המדויקים החלים
עליהם וכיצד יסתיימו ההליכים בעניינם.
ביסוס תחום משפטי שלם על תורה שבעל
פה פוגע ביכולתם של המתדיינים לדעת
את כללי המשחק ולתכנן את צעדיהם
בהתאם.
חלק ד' של ההצעה מתייחס לאחד
החידושים החשובים והעיקריים בהצעה
- הנשייה. בסוגיה זו מוצע שינוי משמעותי
גם בהתייחס לזכויות העובדים, כנושים
של התאגיד, במסגרת חדלות פירעון שלו.
סדרי הנשייה על פי הדין הנוכחי אינם
מאפשרים פעמים רבות לנושים קטנים
לקבל נתח הוגן מן העוגה. המטרה
העיקרית של ההצעה היא להעביר חלק
מהנשייה מהמדינה והנושים החזקים-
הנושים המובטחים שהם הבנקים ברוב
המקרים - לנושים הכלליים, שמקבלים
לרוב חלק קטן מנכסי קופת הנשייה.
השינוי העיקרי בהצעה הנוגע לעובדים
מתייחס לשני נושאים: חובות בדין קדימה,
גמלת הביטוח הלאומי.
דין קדימה - הדין הנוהג
כיום מעניקה פקודת החברות עדיפות
עליונהלשכרעבודהלענין תשלוםהחובות
של תאגיד בפירוק, לנושים בדין קדימה.
(א) לפקודת החברות מצויה
354
בסעיף
רשימה של חובות בני קדימה. בראש