38 / 54
38
כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים
החדש לבוש של מעין "תורה שבכתב"
מפורטת וברורה המעגנת את מקסימום
ההוראות וההסדרים בהקשרים השונים
הנובעים מחוקי העבודה ומנורמות העבודה
וההתנהגות הרצויות והמקובלות במקום
העבודה.
ההסכמים הקיבוציים שנחתמים בשנים
האחרונות אינם נפרשים כבעבר על פני
מספר בודד של עמודים בהם רב הנסתר
על הגלוי, כי אם על פני עשרות רבות
של עמודים הכוללים ניסוחים משפטיים
מהודקים, המבקשים לצפות ולחזות את
מירב הסיטואציותהצפויות במקום העבודה,
תוך שאיפה לגעת ולכלול בהסכמים כמה
שיותר עולמות תוכן, המתייחסים ליחסי
העבודה,לממשקים הקיימים ולאיזון הדרוש
והראוי מחד בין ניהול העסק באופן יעיל
ומיטבי ומאידך תוך שמירה על זכויות
העובדים.
אם בעבר טבלאות השכר והגדרתו, היו
תופסות מקום בולט ומרכזי
בהסכמים הקיבוציים הרי
שכיום ניתן לראות
ופחות
פחות
ט ב ל א ו ת
שכר מובנות
ב ה ס כ מ י ם
ויותר
הקיבוציים
פלטפורמות הסכמיות מנחות
על בסיסן נקבע גובה ואופי השכר
והתוספות הנלוות לו, בכלל זה :
נוסחאות חישוב, אופן, עילות ומועדי
מתן תוספות שכר וקידום שכר, קביעת
התקציב למתן תוספות, לעיתים כזה הנגזר
בחלקו מביצועי החברה, וכן יותר ויותר מתן
תוספות שכר המתבססות תגמול על פי
הערכת ביצועי ותפוקות העובד ותרומתו
למקום העבודה. אם בעבר מתן תוספות
השכר היה מובנה בערך מוחלט כרשת
ביטחון לעובדים המאורגנים אשר עליהם
חל ההסכם, ללא קשר לרמת תרומתם
למקוםהעבודה, כיום ניתן לראותתופעהשל
חלוקה בין תוספות השכר הניתנות כרשת
ביטחון ללא כל התנייה ועמידה בתנאים
או ביעדים, לבין תוספות השכר הניתנות
על בסיס ביצועים והישגיהם האישיים של
העובדים במקום העבודה.
יתכןשתופעה זו, בעידן החדששלההסכמים
הקיבוציים ניתן להסביר באופי מקומות
העבודה המתארגנים שהינם חברות מתחום
המסחר והשירותים, עסקים ותאגידים
מסחריים, הפועלים בשוק תחרותי קשוח
ומחייב .
לדידנו, האתגר המרכזי בעידן החדש של
בשוק העבודה בדנמרק, בשבדיה ובפינלנד בהשוואה לישראל",
Flexicurity-
. ראו: הכנסת, מרכז המחקר והמידע, "ניתוח מרכיבי מודל ה
6
.)17.7.14(
מאת: תמיר אגמון ואיתמר מילרד