Table of Contents Table of Contents
Next Page  42 / 54 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 42 / 54 Previous Page
Page Background

42

כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים

רשימה זו מופיע שכר עבודה כמשמעו

. את

1958 –

בחוק הגנת השכר, התשי"ח

החובות בני הקדימה על המפרק לשלם

מיד, ככל שיש בנכסים שבידיו כדי פירעונם

ובלבד שיעכב את הסכומים הדרושים

(ד)

354

למימון הוצאות הפירוק. (סעיף

לתקנותהחברות

66

לפודת' החברות, תקנה

.)1987 -

(פירוק), תשמ"ז

באמצעותמיקומושלשכרהעבודהכראשון

בין החובות בני קדימה, בקש המחוקק להגן

על עובדים במקרה שמעבידם אינו יכול

לשלם את חובותיו לעובדיו בעקבות פירוק

או פשיטת רגל. דין הקדימה המוענק לשכר

עבודה כפוף לסכום מרבי מסוים, המשתנה

מדי פעם בפעם והקרוב לשכר החודשי

הממוצע במשק. לעניין הסכום המרבי יש

להביא בחשבון שכר ברוטו לפני ניכויים.

כיום עומד סכום דין הקדימה בעבור שכר

עבודה, לא כולל פיצויי פיטורים, על סך של

.₪ 24,538

פקודת החברות מעניקה את דין הקדימה

לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת

, אולם בחוק זה אין

1958-

השכר, תשי"ח

הגדרה של המונח "שכר עבודה". כל

הוא: "שכר עבודה-

1

שנאמר בסעיף

לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה

ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים

לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו".

יצוין כי יש חוקים נוספים בהם נקבע מה

הם התשלומים המגיעים לעובד שייחשבו

לשכר עבודה:

קובע

1951-

) חוק חופשה שנתית, תשי"א

1(

, כי דמי חופשה, פדיון חופשה

17

בסעיף

ותמורת חופשה, דינם לכל דבר כדין שכר

עבודה..

קובע

1976-

) חוק דמי מחלה, תשל"ו

2(

, כי דין דמי מחלה המשתלמים

7

בסעיף

מאת מעסיק כדין שכר עבודה לכל דבר.

קובע

1963-

) חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג

3(

, כי רואים פיצויי פיטורים כשכר

27

בסעיף

עבודה לעניין גביית חובות בדין קדימה.

ברם, סכום הפיצויים וסכום שכר העבודה

ביחד נהנים מדין קדימה רק אם אינם

מהתקרה לשכר עבודה.

150%

עולים על

לפיכך, הסכום הכולל לדין קדימה עבור

שכר עבודה ופיצויי פיטורים עומד על סך

.₪ 36,807

של

בעדיפות לתשלום בדין קדימה הוא

שני

סכום שניכתה החברה משכר עבודה על פי

פקודת מס הכנסה ולא העבירה לתעודתו.

מצויים חובות משלושה

בעדיפות שלישית

סוגים השווים זה לזה במעלה וישולמו

במלואם, ואם אין בנכסים כדי תשלום מלא

של כולם יופחתו התשלומים בשיעור שווה:

א. "תשלומי חובה", לענין זה — מסים

עירוניים, מסים של מועצות מקומיות,

שהגיעו מאת החברה בתאריך הקובע והיא

נתחייבה בהם, או שזמן פרעונם הגיע תוך

שנים עשר החדשים שקדמו לאותו תאריך;

ב. מסים המשתלמים לאוצר המדינה