45 / 54
45
.41.1.82
המוסד לביטוח לאומי נ' רו"ח טרבלסקי ועו"ד נס, מיום
80/011
. ע"א
5
כפי שיפורט להלן, המצב שונה לגבי גמלת
הביטוח הלאומי.
גמלת הביטוח הלאומי- הדין הנוהג
פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח
דן בביטוח זכויות
1995 –
משולב], תשנ"ה
עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד. על
לחוק הביטוח הלאומי זכאי
182
פי סעיף
לגמלת ביטוח לאומי עובד, שלגבי מעבידו
נתן בית המשפט צו פשיטת רגל או פירוק
בכל עילת פירוק שהיא - לאו דווקא חדלות
פירעון. הגמלה היא לתשלום שכר עבודה
ופיצויי פיטורים המגיעים לעובד בתקופה
שלפני מתן צו הפירוק, עד לתקרה הקבועה
בחוק. על העובד להגיש תביעת חוב
לאישורו של המפרק. המפרק מעביר את
התביעה כשהיא מאושרת למוסד לביטוח
לאומי. רק אם אישר המפרק את הסכום
הנתבע ישולם הסכום, בכפוף לתקרה, על
ידי המוסד לביטוח לאומי.
אחד החסרונות העיקריים של שיטה זו
נעוץ בעובדהשאין כל הוראת חוק המחייבת
את המפרק לבדוק את הוכחת החוב תוך
פרק זמן מסוים מיום שקיבל אותה לידיו.
בפועל, לא אחת המפרק מעכב תחת ידו
את הטיפול בתביעת החוב, והמוסד לביטוח
לאומי אינו מוסמך לשלם לעובד סכום
כלשהו על חשבון הגמלה שטרם אושרה.
לכן העובדים נתונים לא אחת לחסדם של
המפרק שיבדוק את תביעת החוב תוך פרק
זמן סביר.
בנוסף, המוסדלביטוחלאומי אינו משלםאת
הסכום בלא אימותו. המוסד מברר מה הם
ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים,
הוא מנכה סכומים ששולמו לעובדים על
ידי קופות גמל והוא בודק אם לא הועלה
שכר העבודה של חלק מהעובדים, בעיקר
המנהלים ובעלי הענין, בסמוך לפירוק .
החוק לא קובע את זכותם של העובדים
לקבלת גמלה מהביטוח הלאומי במקרה
של הבראת חברה או שיקומה. בית המשפט
העליון שדן בשאלה האם יש לפרש את
לחוק הביטוח הלאומי כך שיחול
182
סעיף
גם על הליכי הבראה של חברה קבע כי
אין מקום לפרשנות משפטית של הסעיף
בנושא כה חשוב ומורכב וכי יש להשאיר את
. 5
הנושא להכרעת המחוקק
ההסדר המוצע
החידוש הגדול של ההצעה בנוגע לעובדים
בהקשר זה הוא מתן זכאות לעובדים
לקבלת הגמלה מהמוסד לביטוח לאומי גם
בהליכי שיקום של המעסיק ולא במסגרת
הליכי פירוק בלבד. ההצעה קובעת זאת
בהוראת שעה שהוגבלה למשך
375
בסעיף
שלוש שנים, וזאת כדי לבדוק את השלכות
הסדר זה, הן בשל החשש שינוצל לרעה, והן
לצורך בדיקת העלות התקציבית שלו.
הצעת חוק - חדלות פירעון ושיקום כלכלי