35 / 54
35
); משרד העבודה והרווחה, "שיעור
25.6.06(
. ראו: הכנסת, מחלקת מידע ומחקר, "זכות ההתארגנות בישראל", מאת הגב' שלי לוי
3
.2000 ,
", ינון כהן, יצחק הברפלד, גיא מונדלק ויצחק ספורטא
2000
המאורגנים בארגוני עובדים וכיסוי הסכמים קיבוציים: תמונת מצב
.lawdata
. ראו: ס' אדלר, "התארגנות עובדים בישראל: מגמות, היבטים משפטיים ומדיניות", פורסם ב
4
עידן חדש ביחסי עבודה קיבוציים
בנוסף לכך, קבוצות עובדיםמאורגנות באופן
היסטורי מגלות רצון ונכונות לבחון מחדש
את האפשרויות העומדות בפניהן בעולם
יחסי העבודה הקיבוציים, לרבות באמצעות
שינוי, עדכון ההסכמים הקיבוציים והפיכתם
לכלי משמעותי ביחסי העבודה.
בתוך כך מתקיימת תהייה וחשיבה מחדש
על אופן השפעת יחסי העבודה המאורגנים
על העובדים במקום העבודה ולעיתים אף
החלפת הארגון היציג בארגון אחר בכדי
ליצור שינוי בהסכמים הקיבוציים הקיימים.
במאמרזהננסהלסקורבקצרהאתהתמורות
אשר חלו בעולם יחסי העבודה הקיבוציים
תוך הפניית זרקור להשפעת תמורות אלה
על מוסד ההסכם הקיבוצי, ועל הנושאים
המוסדרים בו והדגשים הניתנים כיום על ידי
הצדדים למערכת היחסים הקיבוציים בעידן
החדש.
נקודת המוצא בבחינת העידן החדש של
ההסכמים הקיבוציים מתחילה במסע בזמן
ובאזכור המתחייב כי בעשורים הראשונים
לקיומה של המדינה עמד כוח העבודה
משוק העבודה. שיעור
85% -
המאורגן על כ
זה הצטמצם בצורה משמעותית ודרמטית
33% -
של המאה הקודמת לכ
90-
בשנות ה
וכך באופן ישיר אף גרר ירידה חדה בקרנם
.
3
ובכוחם של ההסכמים הקיבוציים
בשבע השנים האחרונות, החלה להתבסס
במשק הישראלי תופעת ההתארגנות
הראשונית הממשיכה לצבור תאוצה
במקומות עבודה רבים, אשר עד לאחרונה
הדירו רגליהם מעולם יחסי העבודה
.
4
הקיבוציים
כל התארגנות מוצלחת מביאה בהכרח
לכדי ניהול משא ומתן לחתימת הסכם
קיבוצי, חובה אשר אף עוגנה בחוק הסכמים
קיבוציים מתוך הבנה כי הגשמת יעודה של
ההתארגנות הינה בסופו של יום חתימה על
הסכם קיבוצי במקום העבודה.
סיטואציות אלו יוצרות בהכרח מציאות
חדשה בעולם יחסי העבודה בישראל
המחייבת מתן תשומת לב מיוחדת לכלי
המרכזי הקיים בעולם זה והוא ההסכם
הקיבוצי, תפקידו מהותו ותוכנו לצורך
הגשמת תכלית ההתארגנות.
כשם שתופעת התארגנות העובדים לבשה
מימדיםחדשים, כך גםאופי ההסכםהקיבוצי
משקף חדשנות ושינוי. אם בעבר ניתן היה
לראות כי מרבית ההסכמים הקיבוציים היו
מושתתים ומבוססים על הסכמים קיבוצים
כלליים, הנוגעים לקבוצות עובדים על פי
עיסוק ענפי, הרי שבעידן החדש תופסים
ההסכמים הקיבוציים המיוחדים, המפעליים
מקום של כבוד.
שינוי גישה ותפיסה זו, נובעים מהעידן
החדש והאופי המתחדש של אוכלוסיות
העובדים המתארגנות, מאופיים המשתנה
של נציגי העובדים וכן מהפלורליזם
הארגוני הקיים בקרב היצע ארגוני העובדים
הקיימים והפועלים במשק הישראלי. אם
בעבר התקיימו הגמוניה ומונופול של ארגון
עובדים אחד, הרי שכיום קיימת תחרות