30 / 54
30
כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים
תשלום עבור ימי חג
לפקודת סדרי השלטון
א.(א)
18
סעיף
,)
הפקודה
(להלן:
1948 –
והמשפט, התש"ח
קובע, כי ימי המנוחה הקבועים במדינת
הם: שני ימי ראש
("מועדי ישראל")
ישראל
השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת
של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג
השבועות.
לגבי מי שאינו יהודי נקבע, כי זכותם לקיים
ימי מנוחה בשבתם ובחגיהם. חגים אלה
נקבעו לגבי כל עדה בהחלטת ממשלה, מיום
.30.5.1954
חוק יום
בנוסף למועדים הנ"ל, קובע
, כי יום העצמאות
1949 -
העצמאות, התש"ט
.
כחג המדינה
יוחג מדי שנה
קובע, כי הוראות
לפקודה
א (ב)
18
סעיף
1951 –
חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א
החלות על המנוחה השבועית יחולו לגבי
יהודי - על מועדי ישראל ולגבי מי שאינו
יהודי – על מועדי ישראל או על חגי עדתו,
הכל לפי המקובל עליו. עם זאת, מעסיק לא
חייב לשלם לעובד שאינו יהודי גם עבור
ימי חג יהודיים וגם עבור ימי חג לפי דתו
של אותו עובד. העובד הוא זה שבוחר האם
לקבל תשלום עבור חגי ישראל או עבור חגי
דתו.
צו ההרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה ל-
, על כל
1.7.2000
שחל, החל מיום
שעות,
43
העובדים והמעסיקים במשק ומתייחס, בין
היתר, לתשלום עבור ימי חג, מפרט את ימי
– כמפורט
ימי חג
9
החג לגבי יהודים – סה"כ
לעיל.
כעולה מן הצו הנ"ל, עובד במשכורת חודשית
זכאי לשכר עבודה, החל מתחילת תקופת
עבודתו (ללא כל "תקופת המתנה") עבור
ימי חג החלים באותו חודש, מאחר והבסיס
לתשלום שכר עבודתו הוא חודשי (קבוע).
עובד כזה יקבל את מלוא משכורתו הקבועה
גם בחודש בו חל יום חג (בו לא עבד) ולא
יהיה זכאי לתשלום נפרד עבור ימי חג
(בנוסף למשכורתו החודשית).
עובדבשכרשעתי/יומי/קבלני זכאי לתשלום
בגין ימי חג, בתנאי שעבד, לפחות, שלושה
חודשים במקום העבודה ובתנאי שלא נעדר
מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום
אחרי החג), אלא בהסכמת המעסיק.
באילו מקרים ניתן לומר, כי מעסיק "הסכים"
להיעדרות עובד "יום לפני החג ויום אחרי
נפסק, שיש לראות כ"הסכמת"
החג"?
המעסיק במקרים של היעדרות מעבודה
כמו: יציאה לחופשה, מחלה, אי "הצבה"
במשמרת וזאת - גם במקרה והעובד עצמו
) עוד נפסק,
1( .'
קובע את לוח המשמרות וכד
כי הנטל להוכיח כי העובד נעדר מעבודתו
בסמוך לחג מוטל על המעסיק, שכן קיימת
חזקה עובדתית, כי העובד מתייצב לעבודתו
)2(".
בימים שעליו לעשות כן
בצו
בהתייחסו להוראות הרלבנטיות
הנ"ל, קובע בית-הדין הארצי
ההרחבה
לעבודה:
"בתביעה לדמי חגים יש לבחון קיומה של
זכאות לדמי חגים לגבי כל חג וחג, בשים
לב להוראות צו ההרחבה החל (למשל
העדר זכאות בגין שלושת חודשי העבודה
הראשונים) [לעובד שעתי/יומי מ.ש.] ויתר
נסיבות העניין (למשל טענה לשהיית עובדת
בחופשת לידה)."
), כי
7
קובע, בין היתר (בסעיף
צו ההרחבה,
עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת
ושעובד חודשי לא יהיה זכאי לתשלום נפרד
בעבור ימי חג.
"צו ההרחבה נועד להשוות את מצבם של
העובדים היומיים לעובדים החודשיים,
שאינם מפסידיםשכר מקוםשבו הם נעדרים
מיום עבודה בשל חג שחל בו. על מנת להשיג
תוצאה זו קובעצו ההרחבהאתחובתתשלום