28 / 54
28
כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים
, קיים הבדל בהתקשרות של מעסיק עם
לסיכום
עובד שכיר לעומת עם פרילנסר וקבלן שירותים עצמאי.
פרילנסרים אינם שכירים, ואולם בכל זאת לפרילנסר יש
זכויות מכוח משפט העבודה כאשר כל עוד החקיקה לא
מסדירה זאת, היקפם לא עד הסוף ידוע. לפיכך, בעלי
עסקים צריכים לזכור, להתחשב בכך מבחינת תקציבית
ולהקפיד על מבנה העסקה שהולם את ההסכמות
הראשוניות.
זה יש מקום וצורך להגדיר בצורה שאיננה
משתמעת לשני פנים את אופי היחסים
באמצעות הסכם התקשרות מפורט. זאת
ועוד, במידה שהיחסים משתנים במהלך
ההתקשרות, ראוי לערוך ולשנות בהתאם
את הסכם ההעסקה ולא להשאיר הסכם
התקשרות של פרילנסר שעה שהעסקה
מהסוג הזה איננה אותנטית. אי הסדרה
זו תחשוף את המעסיקים לתביעות ואת
הפרילנסרים במסווה לתנאי שכר ירודים,
היעדר תנאים סוציאליים במשך שנים
רבות, ונטל תשלומים כבד מצד המדינה
המזהה אותם כעצמאים. עוד יש לזכור
כי נטל האחריות על ההתאמה בין החוזה
ואופן ההתקשרות מוטל על המעסיקים
מכל התחומים במשק הישראלי ולא
ניתן להעביר את נטל את האחריות על
הפרילנסר בטענה שזו רצונו או בחירתו.
לפיכך, על המעסיק לוודא כי לכל הפחות
שהפרילנסר:
. איננו עובד באופן יומי ושוטף במשרד
1
המעסיק.
. אין לו שולחן משלו בבית העסק
2
והמעסיק לא מספק לו כלי עבודה. אבהיר
כי מחשב נייד אף הוא כלי עבודה.
. המעסיק אינו ספק העבודה היחיד
3
והעיקרי.
. ההתקשרות לא מאפשרת לפקח על
4
זמני עבודתו של הפרילנסר.
. לא נקבעו ימי ושעות עבודה קבועים
5
לביצוע העבודה.
. הוא לא נדרש להיות זמין כל עת וכל זמן
6
לצורך ביצוע העבודה.
. הוא לא משתתף באופן קבוע בישיבות
7
צוות.
. יש לו עסק משלו גם אם הוא לא מעסיק
8
עובדים. במידה והוא מעסיק עובדים,
הרי שסיכויים גבוהים הם כי אותו אדם
לא יוגדר כעובד או משתתף חופשי, אלא
כקבלן עצמאי.