50 / 54
50
כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים
רפואי, זכאי לדמי פגיעה מופחתים בהתאם
עובד
למספר השעות שבהן נעדר מעבודתו.
שנקבעה לו תקופת אי כושר, אולם בכל
זאת הגיע למקום העבודה ועבד באופן
.
מלא, אינו זכאי לדמי פגיעה
לחוק
11
בענין זה חשוב להדגיש כי סעיף
, שולל זכותו של
1976-
דמי מחלה, תשל"ו
עובד מכוח חוק זה לתשלום דמי מחלה,
בתקופה בה היה זכאי לתשלום על פי חיקוק
בעד תקופת אי-כושר עבודה. לכן המעביד
אינו רשאי לנכות ימי מחלה מימי המחלה
הצבורים של העובד עת התקבלו אישורים
רפואיים על ימי אי כושר הנובעים מהתאונה,
אלא אם כן בסופו של יום יחליט המוסד
לביטוח לאומי כי אין להכיר באירוע כתאונת
עבודה.
כאשר מצוי העובד בימי אי כושר ולא
מתייצב לעבודה עולות שאלות נוספות
באשר לזכויותיו הסוציאליות המגיעות לו
על פי הדין אשר אסקור אותם להלן:
ימי חופשה שנתית
הזכות לצבירת ימי חופשה מותנית בעבודה
בפועל של העובד כך שתקופה בה נעדר
מחמת תאונת עבודה אינה מקימה לו זכאות
לצבירת ימי חופשה.
(ג) לחוק
3-
(ב) ו
3
עם זאת, על פי סעיף
, בהתאמה,
1951-
חופשה שנתית, התשי"א
העובד יהיה זכאי לצבירת מכסת ימי
החופשה במלואה במקרים הבאים:
(א) באם יחסי עובד - מעביד נמשכו כל
השנה בה אירעה תאונת העבודה - אם
200
העובד עבד מהלך אותה שנה לפחות
ימי עבודה.
(ב) באם יחסי עובד - מעביד נמשכו רק
חלק מהשנה בה אירעה תאונת העבודה –
אם העובד עבד מהלך אותה חלקיות שנה
ימי עבודה.
240
לפחות
כך באם יסתיימו יחסי העבודה לאחר תום
ימי אי הכושר הנובעים מהתאונה, לא יצברו
לטובת העובד ימי חופשה.
דמי הבראה
מכיוון שתקופת אי כושר עקב תאונת עבודה
או פגיעה בעבודה המוכרת על ידי הביטוח
הלאומי מזכה את העובד בדמי פגיעה, ויחסי
עובד מעביד ממשיכים להתקיים אולם
מבלי שישתכר העובד ממקום עבודתו, ניתן
לראות תקופה זו כחל"ת. צו ההרחבה בדבר
השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש,
(ה) קובע כי לקביעת תקופת הזכאות
6
סעיף
לא תובא בחישוב העדרות בשל חופשה ללא
תשלום.
ימי מחלה
לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום
4
תקנה
, מונה מספר
1976-
דמי מחלה), התשל"ז
הפסקות שונות בעבודה אשר מזכות את
העובד בהמשך צבירת ימי מחלה – תקופת
היעדרות מחמת תאונת עבודה אינה אחת
מהם, ועל כן, לעובד אין זכאות לצבירת ימי
מחלה בתקופה זו.