4 / 54
4
כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים
ע
ברו מספר חודשים מאז יצא לאור הגליון המקוון
הראשון של כתב העת אוטוריטה. אני שמחה
לציין כי הוא זכה לתהודה רחבה ואף צוטט
! והנה אנו מתכבדים
1
בבית המשפט העליון
להגיש לכם את הגליון השני של כתב העת. כמו תמיד,
הגליון יכלול מאמרים מתחום משפט העבודה והקיבוצי
ומתחום משפט העבודה הפרטי הן ברמת החקיקה, הן
ברמת הפסיקה ואף ברמת משאבי האנוש. עולם העבודה
הגועש והסערות הפוקדות אותו חדשות לבקרים מגבירים
את הצורך בדיונים מעודכנים של סוגיות "חמות" הטורדות
את העוסקים בתחום. השתתפו בכתיבת המאמרים אנשי
אקדמיה ועורכי דין מומחים לתחום.
במסגרת משפט העבודה האישי התברכנו בחמישה
מאמרים:
עו"ד חן בר-מור קוזינץ דנה בבעייתיות שמייצר מעמד
כלפי מעסיקיהם. הדיון בפסיקה אודות
הפרילנסרים
המשתתפים החופשיים, הופך עם השנים לרלוונטי
יותר ונוגע לקבוצות רבות מאוכלוסיית העובדים. שכן,
הדיכוטומיה המסורתית אשר מוצגת בחקיקה בין עובד
שכיר ועצמאי מטשטשת את המגוון העשיר הקיים היום
בכל הקשור להעסקת עובדים שאינם שכירים במובן
הקלאסי של המילה. באמצעות פסק הדין יגאל אורמן
נ' דוד חגי היא פורסת לפנינו פרשה אשר בסופה נאלץ
המעסיק שהוא בעל בית דפוס, להתמודד עם פסיקה
המובילה להוצאה לא מבוטלת בשל האופן שבו הוגדרו
היחסים לאורך השנים. זאת, על אף שיתכן ובמועד
תחילת ההתקשרות בין הצדדים, המעסיק היה משוכנע
כי הוא כורת הסכם עם פרילנסר. מבלי לעמוד על שאלת
תום ליבו של המעסיק או לחלופין של העובד במקרה דנן,
מובן לכל כי על מנת להימנע מתוצאות מסוג זה יש מקום
וצורך להגדיר בצורה שאיננה משתמעת לשני פנים את
אופי היחסים באמצעות הסכם התקשרות מפורט.
עו"ד אפרת דויטש דנה במצב הבעייתי של אי הלימה בין
הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה הישן לבין המציאות
העכשוויות בה פחות עובדים נכנסים לקטגוריה של
" ויותר ויותר עובדים מועסקים
working
9:00
till
17:00"
בדפוסים שונים - יש עובדים מהבית, עובדים מול חו"ל,
עובדים בחו"ל, עובדים לפי קריאה, עובדי משמרות, עובדי
סיעוד, עובדי שטח, משרת אמון ועוד ועוד... לטענתה חוק
ולא הותאם למציאות התעסוקתית
50 -
שחוקק בשנות ה
המשתנה מעורר שאלות גם במקום בו הדברים אמורים
להיות בסיסיים וברורים. לטענתה, אין ספק שהגיעה העת
לעדכונו של חוק שעות עבודה ומנוחה אך נראה כי הדרך
לשינוי חקיקה שייתן מענה לכלל הסוגיות המתעוררות
עוד ארוכה,
2000 -
בהקשר לשעות העבודה בעידן שנות ה
ועד אז כדאי להסדיר את המענה לשאלות הפתוחות
במסגרת הסכמי ההעסקה.
עו"ד עופר יוחננוף מציג את הדילמות שהמעסיקים
עומדים בפניהם כיום בעת חתימה על הסכמים קיבוציים
חדשים. בהסכמים החדשים נדרשים המעסיקים להסכים
לדרישות של ארגוני עובדים ל-"מסלולי שיפור ביצועים",
שמגיעים גם לתקופה של שנה שלמה !!!! הוא מביע
תמיהה איזה עסק יכול להרשות לעצמו להתנהל עם עובד
שאינו מתפקד בצורה משביעת רצון ולפעמים אף גורם
לעסק נזק במשך תקופה כה ארוכה? למרות זאת, יש לא
מעט מעסיקים שמסכימים לאותן דרישות מבלי להבין עד
כמה הם פוגעים ביכולת הניהול שלהם ובשליטה שלהם
על מבנה התעסוקה.
עו"ד מיכלשמיר פורסת בפנינו את זכויותיהםשל העובדים
למהלך תקופת החגים. מאחר והנושא אינו מוסדר כראוי
בחקיקה מתעוררות שאלות רבות אצל המעסיקים והיא
מצליחה להתמודד עם כולן. לדוגמה: לענין השאלה באילו
מקרים ניתן לומר, כי מעסיק "הסכים" להיעדרות עובד
"יום לפני החג ויום אחרי החג"? ושאלה אחרת היא לענין
תשלום בגין "יום גשר": מה הדין לגבי תשלום עבור "יום
גשר", יום עבודה לגביו מחליט המעסיק לסגור את מקום
העבודה, בד"כ סמוך ליום החג – לפניו או אחריו? נושא זה
מוסדר, בדרך כלל, בהסכמים אישיים/קיבוציים או נוהג
במקום העבודה. המעסיק הוא זה שקובע את צורה וחובת
התשלום בגין יום גשר.
במסגרת זו של זכויות העובד כפרט השופטית (דימ.)
אורנית אגסי מעשירה אותנו במאמר הנוגע לזכויות עובד
בעקבות תאונת עבודה. במיוחד היא מתייחסת לנושא
של סיום יחסי עבודה בתקופת ימי ההעדרות בגין מחלה
כתוצאה מאי כושר ומביעה דעתה כי ניצול ימי מחלה
על פי הדין וכן מציאות בה העובד מצוי בימי אי כושר
בשל תאונת עבודה, חד הם, ויש להתייחס לשאלת פיטורי
90 -
עובד תוך כדי ימי אי הכושר לאחר תאונת עבודה , ב
הימים בהם מקבל העובד את דמי הפגיעה לתקופה שלא
יתאפשר למעביד לפטר.
מכאן נעבור למשפט העבודה הקיבוצי במסגרתו יש לנו
שני מאמרים:
האחד – פרי עטם של עו"ד יאיר דוד ועו"ד בטי מצר לוי
http://elyon1.court.gov.il/files/14/370/020/T08/14020370.T08.htm1