46 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים א. הקדמה אחד האמצעים של מעסיקים להתמודדות עם השביתה ונזקיה הוא שבירת שביתה באמצעות החלפת העובדים השובתים בעובדים חדשים-חיצוניים באופן זמני (בעת השביתה), באופן קבוע או פיטוריהם. מובן שהעסקת ממלאי מקום קבועים מעקרת לחלוטין את זכות השביתה. ואולם, גם העסקת ממלאי מקום זמניים פוגעת בזכות השביתה – אם כי אינה מעקרת אותה לחלוטין – שכן היא מצמצמת את השפעת לחצם של השובתים ומאפשרת למעסיק להחזיק מעמד זמן רב יותר כאשר עובדיו 2 שובתים. למרות שהחלפת עובדים שובתים בעובדים אחרים ופיטורי עובדים שובתים נאסרו במדינת ישראל בחוק ובפסיקה, הדבר לא מנע ממעסיקים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, מלנסות לעשות זאת, כבר מימיה הראשונים של מדינת ישראל. בסקירה קצרה זו אעמוד על הדוגמאות הבולטות של ניסיונות לשבירת שביתות בהיסטוריה של מדינת ישראל, אתייחס לחקיקה בנושא, לפסיקות בתי המשפט כמו גם לחוסר העקביות שבפסיקות, ולדעות החוקרים בספרות. ב. איסור החלפת עובדים או העסקת עובדים חיצוניים בעת שביתה בחקיקה הישראלית בחוקהישראלי מצוייםשני ביטוייםלמדיניות על פיה העסקת עובדים חיצוניים במקום העובדים השובתים היא בלתי רצויה: .36 ), עמוד 2014 ניר גנאינסקי, מעמדה החוקי של זכות השביתה, (נבו, 2
RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=