כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 14

15 הודעה מוקדמת על בסיס שכר הבסיס והעמלות בלבד. התביעהשהוגשההסתמכה על כך שרכיבי התוספות הוא מלאכותיים וכי התובע זכאי לקבל הפרשי פיצויי פיטורים. בתוך כך בית הדין הארצי נדרש לבחינת הסוגיה של אופן הגדרת התוספת כפי שהיא מופיעה בחוזה העבודה. בית הדין הארצי הדגיש כי השם שבו נקראת "תוספת" אינו קובע, וכי יש לשקול את מהותה של התוספת לעניין רכיבי השכר המשמשים לחישוב פיצויי הפיטורים. לכן, מלים דוגמת "שכר עידוד" ו"פרמיה" עשויות, בהתקיים תנאים מסויימים, לתאר תוספות ולא חלק מהשכר. זאת במיוחד כאשר התשלום הנוסף לא חייב את העובד לפעול אחרת מכפי שפעל לפני התשלום, ואף לא ציפו ממנו לדבר בעקבות התשלום. אם התקיימו נסיבות אלו יש לראות ב"תוספת" הזו הגדלה שכר היסוד, שהיא חלק מהשכר הקובע ולא שכר עידוד. לעומת זאת, לפעמים משלמים את התוספת המסוימת לקבוצה, והיא מותנית בתנאי ברור, אף כי חלק מהזכאים לה והנהנים ממנה אינו ממלא אחר התנאי. די בכך שהקבוצה ממלאת אחר התנאי כדי 7 להגיע למסקנה שמדובר בתוספת. דוגמא נוספת ניתנה ע"י בית הדין הארצי בע"מ 8 בענין סלים בלבול נ. מפעלי מאיר בו התעוררה מחלוקת בענין בסיס שכרו של עובד שפוטר. ידוע כי חלק ממשכורתו של העובד שולמה לו כ"פרמיה מוסכמת" . פרמיה זו השתלמה לו 30 בשיעור של % באופן קבוע ובלתי משתנה, גם בהעדרו עקב חופשה או מחלה, ותשלומה לא היה מותנה בקיום תנאים נוספים. לכן, העובד טען כי היה על המעסיקה לכלול אותה בחישוב פיצויי הפיטורים. המעסיקה ניסתה לטעון כי הפרמיה המוסכמת, איננה שכר גם אם צורת תשלומה אופיינית לתשלומי שכר. שם 7 ) 05/04/90 סלים בלבול נ. מפעלי מאיר בע"מ, ( 3-141/ מט 8 עמלות ובונוסים וכל מה שבניהם