כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 10

24 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים זו להכיר את עיקריה – כגון חזקת ניצול יחסי מרות. האם באמת סבור המחוקק כי אדם מן הישוב, שנעדר השכלה משפטית עם התמחות בדיני עבודה או בדיני עונשין – יכול לעמוד בהצלחה באחריות המונחת לפתחו; האם אדם מן היישוב מוסמך לקבוע אם פלוני מסר גרסה שהיא עדיפה על פני זו של אלמונית, ועל בסיסה לגבש מסקנה אם הופרכה חזקת ניצול המרות; האם לאותו אדם מן היישוב אמורה באמת להיות היכרות עם הלכות כאלה ואחרות שיצאו מלפני בתי המשפט, לרבות היכולת ליישם את אותן הלכות על המקרה המובא בפניו; לטעמי התשובה לשאלות אלו ואחרות היא ברוב המקרים שלילית, ולכן מרבית האחראים למניעת הטרדה מינית נאלצים (ובצדק) להיעזר ביועץ משפטי שילווה אותם בניהול הליך הבירור (לרוב מדובר ביועץ משפטי מתחום דיני עבודה). גם ההיכרות של האחראית עם הגורמים הנוגעים בדבר מעמיסה לעיתים קשיים על תפקידה, שכן עליה ל"נתק" בין אותה היכרותמוקדמתעםהגורמיםהרלוונטיים ובין הליך הבירור שהיא עורכת לתלונה. אינני מכוונת בעמדה זו לכל אותם מקרים שבהם האחראית מצויה ב"ניגוד עניינים", שכן ברור כי במקרה שכזה עליה להימנע מעריכת הבירור, ולהעבירו לגורם אחראי אחר מטעם החברה. התקנות מציינות