תסמונת הפיברומיאלגיה בראי הפרקטיקה המשפטית עו"ד ענת גינזבורג , מומחית לנזיקין מדיניות בתי הדין לעבודה במתן צווי עיקול זמניים עו"ד עמי פרנקל ועו"ד שני בן שחר החלת קוד אתי במקום בו אין תקנון משמעת עו"ד מאיר אסרף העוצמה שבשקט היבטים הסכמיים, חוקתיים ויישומיים בנוגע למנגנון השקט התעשייתי בהסכם קיבוצי עו"ד אסתר הרשקוביץ 33 6 18 43
2 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים לחוק דמי מחלה, 6 תיקון מס' הוראות, הארות והערות 1976- תשל"ו- עו"ד טליה יונתן-דגן מדיניות בתי הדין לעבודה במתן צווי עיקול זמניים עו"ד עמי פרנקל ועו"ד שני בן שחר החלת קוד אתי במקום בו אין תקנון משמעת עו"ד מאיר אסרף ענייניםתוכן דבר העורכת פרופ' הדרה בר-מור 6 4 15 18
3 תסמונת הפיברומיאלגיה בראי הפרקטיקה המשפטית עו"ד ענת גינזבורג , מומחית לנזיקין הצטרפות טלפונית ומקוונת של עובדים לארגון עובדים פרופ' הדרה בר-מור העוצמה שבשקט היבטים הסכמיים, חוקתיים ויישומיים בנוגע למנגנון השקט התעשייתי בהסכם קיבוצי עו"ד אסתר הרשקוביץ 33 25 43 תוכן עניינים
4 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים ב של אוטוריטה נכללים מאמרים 18 גליון מס' שנחלקים לשלוש קטגוריות: משפט העבודה הפרטי שבו כלולים מאמרים של עו"ד מאיר אסרף, עו"ד טליה יונתן-דגן ועו"ד עמי פרנקל ועו"ד שני בן שחר, משפט העבודה הקיבוצי שבו כלולים מאמרים של עו"ד אסתר הרשקוביץ ושלי – פרופ' הדרה בר-מור, ותחום דיני התאונות בעבודה שנכלל בו מאמרה של עו"ד ענת גינזוברג. להלן אפרט את נושאי המאמרים: בתחום המשפט הפרטי: עוסק בשאלת הקוד האתי ותקנון מאיר אסרףעו"ד המשמעת במקום העבודה ובמיוחד בשאלת הקשר בין השניים, וההשלכה של אלו על תנאי העבודה ועל התנאים הנורמטיבים שהמעסיק מחיל על עובדיו במקום העבודה. לחוק 6 כתבה על תיקון מס' טליה יונתן-דגן עו"ד 11.5.2022 על פיו ביום 1976 דמי מחלה, תשל"ו- לחוק הקובע, כי עובד.ת החולה 6 פורסם תיקון מספר במחלה ממארת או מחלה שבשלה נדרש טיפול קבוע בדיאליזה, ונעדר.ה בשל כך מעבודתו.ה לשם טיפול תקופתי או בדיקות ומעקבים תקופתיים אף לאחר החלמתו.ה, ת.יהיה זכאי.ת לקבל מהמעסיק תשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרות ואף בעד חלק מיום שבו נעדר.ה לשם כך. , כתבו על מדיניות שני בן שחר ועו"ד עמי פרנקלעו"ד בתי הדין לעבודה במתן צווי עיקול זמניים. במאמרם הם בחנו מהי מדיניות בתי הדין לעבודה במתן צוויי העיקול המבוקשים, מה דורש בית הדין לעבודה מן הצדדים בטרם יחליט בדבר מתן צו עיקול והאם כדאי לתובע לסמוך ידיו על ההליך. דבר העורכת פרופ' הדרה בר-מור
5 דבר העורכת בתחום המשפט הקיבוצי: אני כתבתי על הצטרפות טלפונית ומקוונת לארגון עובדים: מאחר והחברות בארגון נקבעת בהתאם לטופסי הצטרפות פעולה זו היא בעלת משמעות קריטית בעידן הזה בו ההצטרפות לארגון לובשת פנים מגוונת: כמובן שעובדים שממלאים לבד את טופסי ההצטרפות ומגישים אותם למזכירות הארגון נחשבים מיד לחברי הארגון. אך בנוסף על הצטרפות באמצעות טופס שנמסר ניתן להצטרף באמצעות שיחת טלפון וניתן להצטרף באופן מקוון. בדילמות הנוגעות לכך עוסקת הרשימה שלי. כתבה על היבטים הסכמיים, אסתר הרשקוביץ עו"ד חוקתיים ויישומיים בנוגע למנגנון השקט התעשייתי בהסכם קיבוצי. היא הרחיבה על חיוניותו של כלי השקט תעשייתי בהיבטיו ההסכמיים והחוקתיים ובמישור היישומי נוכח היותו כלי עוצמתי ביותר במסגרת יחסי העבודה הקיבוציים ומשפט העבודה הקיבוצי. לשיטתה זהו כלי שניתן עוד לפתחו הן במישור ההסכמי והן במישור החוקתי, והן בסוגיות השונות הקיימות בעניינו. בתחום דיני הנזיקין ותאונות בעבודה: כתבהעלתסמונתהפיברומיאלגיה ענתגינזבורגעו"ד בראי הפרקטיקה המשפטית. במאמרה היא דנה בתיקון החדש לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת - תקנה 1956– דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז ) בו הוכנסה תסמונת זו לתקנות. יש בכך הכרה 1( 35 רשמית של המוסד לבטוח לאומי בקיומה, לאחר שנים רבות בהן נתקלו חולים בתסמונת בקושי רב בהכרה בה ע"י המוסד לביטוח לאומי ועו"ד גינזבורג מפרטת את הבעייתיות בתקנה חדשה זו. בברכת שנה טובה, בריאה ומוצלחת, , עורכתהדרה בר-מורפרופ' 2022 . חשוון תשפ"ב, נובמבר 18 גיליון פרופ' הדרה בר-מורעורכת ראשית עיצוב ועריכה גרפית www.OTORITA-journal.net משתתפים: עו"ד עמי פרנקל, עו"ד אסתר הרשקוביץ-רונן, עו"ד טליה יונתן-דגן, עו"ד מאיר אסרף, עו"ד שני בן שחר, פרופ' הדרה בר-מור ועו"ד ענת גינזבורג. אוטוריטה – מידע וכלים למנהלים בע"מ , אור יהודה 10 רח' המפעל 03-5383233 טלפון www.OTORITA.net אבנר אוזןמנכ"ל © כל הזכויות שמורות האתר המקוון של כתב העת www.OTORITA-journal.net
6 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים החלת קוד אתי במקום בו אין תקנון משמעת עו"ד מאיר אסרף אבקש להודות מקרב הלב לגב' פאני כהן, עובדת מדינה מסורה, אשר שיחות מסדרון עמה אודות אתיקה בשירות הציבורי, עוררו אותי לכתוב רשימה זו.
7 החלת קוד אתי במקום בו אין תקנון משמעת מבוא ותקנון האתי הקוד בשאלת אדון זו ברשימה בשאלת ובמיוחד העבודה במקום המשמעת על אלו של השניים, וההשלכה בין הקשר הנורמטיבים, התנאים ועל העבודה תנאי עובדיו. על העבודה במקום המעסיק שמחיל אתי קוד של להחלתו רבים יתרונות קיימים כל על חל אתי העבודה. תחילה, קוד במקום ההנהלה על גם העבודה במקום העובדים רוב פי על קובע המעסיק. הקוד מטעם הראויה, מעין "תאום ההתנהלות דרך את אדם בין המצופה להתנהגות ציפיות" ביחס והליכות. לנימוסים והתוויה לחברו בצורה המתנהל עבודה מקום כי חולק אין - הצדדים כל של מובהק אינטרס הינו אתית גם כמו המניות ובעלי ההנהלה, הדירקטוריון במקום העובדים ואחרון העובדים ארגון של באופן מתנהלים שבו עבודה העבודה. מקום הסדרה קיימת בו מקום וראוי, הינו הולם הוגן בלתי יחס של הסיכון את המצמצמת העבודה. במקום התעמרות יוצא וכפועל עבודה שבמקום בעת כי אדגים זו ברשימה האתי הקוד משמעת, אזי תקנון אין מסוים חליף להיות והופך תכליתו את מחמיץ טעם קיים לדעתי כן המשמעת. על תקנון בענפי משמעת תקנון בהתקנת מיוחד על הרחבה צווי באמצעות השונים העבודה של אתיים קודים של התקנתם לקדם מנת השונים. העבודה במקומות התנהלות "קוד אתי" אינו "תקנון משמעת": אתי" הינו הביטוי "פיקוח דין עורכי בקרב הודות משמעתי, זאת להליך נרדף ביטוי מעין האתיקה ועדת המשמעתיים, אשר להליכים ההתנהלות אכיפת לשם להפעיל מוסמכת עורכי לשכת לחוק בהתאם הנהוגה האתית כלל דומים הדברים אין . אך 2 ולכללים 1 הדין אמנם משמעת משמעת. עבירת לעבירת רבות פעמים מעשים, שהם וכוללת מכילה מוסריים, אולם ובלתי אתיים בלתי מעשים אין משמעות הדבר שמדובר בזהות בין יש .שתי השיטות האתית ומשמעתית מרות: להפעלת שיטות שתי בפנינו נורמות את להתוות האחת, אתיקה, נועדה ידי על המוסריים והשיקולים ההתנהגות לשאוף, יש שאליו האידאל ושיקוף חינוך לקבוע תכליתו המשמעתי והשנייה, הדין הצגת ידי על עובדים להרתיע עבירות המשמעת את שהפר מי על שיגזרו העונשים העבודה. במקום שאינם אתית להתנהלות קודים קיימים לכוון נועדו אלא העובד בהתנהגות עוסקים האתי הקוד - תאגידית, למשל התנהלות החלה ניהולית תורה , שהיא 3ESG - ב העוסק להתנהל התאגיד על הגוזרת החברה כלפי כלכליים חברתיים ביעדים התחשבות מתוך בחברה עוסק זה שונים. קוד סביבתיים ביחס וכן הסביבה באיכות וכן הרחב במובנה 1961 חוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א- 1 1986 כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ”ו- 2 environmental, social, and governance policy 3
8 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים עובד שבין ביחסים ופחות שירות למקבלי התנהלות מקדמת זו התנהלות לחברו. דרך לסביבה ערכים עולם ומוסיפה אחראית החובה מכוח תחרותית, אשר תאגידית עלולה רווחים תאגיד, להשיא בכל הגלומה החשובים. הערכים יתר את לרמוס הייתה האתי הקוד של מעמדו את לבצר מנת על לכן טעם קיים ולדעתי החינוכי ערכו את לשמר יש עונשי. כמכשיר אתיקה בתקנון בשימוש לפגם תקנון המשמעת אל מול חוזה :העבודה חשיבות מעסיק, נודעת עובד יחסי במסגרת הצדדים, בין האמון לחובות מבוטלת לא ומחובת הצדדים בין העבודה מחוזה הנגזרת לחוזה. הצדדים על לב", שחלה בתום ה"קיום מחד, עבודתו מקום כלפי העובד של מחויבותו העובד כלפי המעסיק של השילוחית ואחריותו זכות בבד בד מטילים אלה - מאידך ופעילותו ולהטיל העובד על המעסיק, לפקח על וחובה היתר זכות וכן זה דברים מרותו. מצב את עליו מקום המעניקה הניהולית – הפררוגטיבה כראות מפעלו את לנהל המעסיק של לרצונו שלוחו, של למעשיו אחריותו עיניו, ומנגד חובה המעסיק על מטילים אלה העובד, כל העובד. של מעשיו על לפקח ג', לצד בעבודתו נזק גרם שהעובד במידה תועלת המפיק שהמעסיק היה שמצופה הרי לפגוע חירות לעובדיו יעניק העבודה, לא מן מטרות השגת לצורך שלישיים בצדדים במזיד הזהירה העבודה דרך את עסקו, ויתווה על האחריות כן, תחול לא והמקובלת. אם המעסיק. של כתפיו הינו משמעתי פיקוח משטר של לקיומו הזכות זאת העבודה, במסגרת מכללא" בחוזה "תנאי ותקנון אתי קוד אין בהם עבודה במקומות אף לנהוג החובה העובד על משמעת, נגזרת מעסיקו. "תנאי כלפי ונאמנות לב, באמון בתום חוזה החוזה של היותו מעצם נגזר מכללא" זה רגיל יחס" בלתי כידוע "חוזה עבודה, שהינו החוזים דיני של הצורניים במובנים ושגרתי הקלאסיים. המעסיק, נחשב של הוראותיו מפר אשר עובד לענישה צפוי והוא במשמעת שפגע כמי ופיטוריו העבודה חוזה סיום כדי מסוימת, עד העבודה. ממקום החוזית ההתחייבות בשל מושגת מרות הטלת למצופה. בהתאם לפעול למעסיק העובד בין מוגדרת העובד של נאמנותו חובת כאמור אם עבודה, בין חוזה מכללא" בכל כ"תנאי ובין משמעתי דין המטילה חוק הוראת קיימת משמעת בתקנון חוזית משמעתי דין הוחל אם אתי. קוד או כללי המשמעת השונים החלים במשק: עבודה – מקומות בין רבים הבדלים קיימים אף ביטוי לידי בא זה ופרטי, ושוני ציבורי מגזר העובדים על החלים השונים המשמעת בכללי בשונות די לא בהתאמה. אם העבודה במקומות ממקומות שבחלק העבודה, בעוד מקומות בין
9 בחיקוק, ובאחרים מוסדרים המשמעת כללי מחייבת, הרי בהוראה או בנוהל הדבר מוסדר כתובים כללים אין בהם עבודה מקומות שיש כלל. החוק הוראות חלות 4 המדינה בשירות המדינה (משמעת), שירות המחייבות – חוק על וכן בצבא המשרתים על 19635 - תשכ"ג השיפוט חוק הוראות הוחלו צה"ל עובדי סמכות מגלם אשר 1955-הצבאי, תשט"ו ומשמעתי. בתעשייה פלילי לשיפוט מקבילה קיבוצי "תקנון הסכם רבות שנים לפני הוחל לעובדי בתקנון בתעשייה" וכן משמעת קום טרם עוד שהוחל ההסתדרותית החרושת מיוחדים קיבוציים בהסכמים המדינה. בנוסף הוחלו צדדיות חד נוהל בהוראות וכן שונים שונים. מפעלים על שונות משמעת הוראות משמעת תקנון אין בהם עבודה מקומות יש מהווה משמעת הפרת כל כזה במקום כלל ענישה מדרג ובהיעדר חמורה אמון הפרת במסגרת משמעתי דיון לעיתים מתקיים 6 בירור. במסגרת ולא פיטורים לקראת שימוע מדרג גם אין משמעת תקנון אין בהם במקומות עבירות שעל כאמור היא והתוצאה ענישה המעסיק מוסמך כחמורות קלות משמעת החלת קוד אתי במקום בו אין תקנון משמעת קוד אתי במקביל להוראות המשמעתיות החלות. 2016 בשירות המדינה הוחל בשנת 4 ישאל השואל כיצד הוחלו הוראות המשמעת על עובדי המדינה. מצאתי כי צוין בדברי ההסבר 60- הגם שהוראות אלה נחקקו בשנות ה 5 לדבר המלך במועצתו, קוימו ועדות משמעת מכוח הסמכות 15 כי הדבר נעשה מכוח סעיף 1963 של חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”גבדבר המלך, לפטר עובדי מדינה. לא הרחבתי בעניין אולם קיים הבדל מהותי בין הליך משמעתי להליך שימוע. ההבדל הינו בנטל הוכחה ובסדרי הדיון ודילוג מעל הליך 6 הבירור המשמעתי שהוא הליך מעין פלילי בו עומדת מעין “חזקת חפות”, היישר אל הליך שימוע לקראת פיטורים בו קיימת חובת שמיעה בלבד, מהווה פגיעה מובנית בזכות להליך ראוי ובזכותו של העובד לחזקת חפות.
10 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים הגבלה. ללא כמעט העובד העסקת את לסיים ', כב 7 טטרו בעניין הדין בפסק כי לציין ראוי בחוות ציין מינץ 'העליון, ד המשפט בית שופט עובדי על שחל המשמעתי לדין כי דעתו פליליים מעשים העברת המחייב מדינה, זה המשמעתי ההליך במסגרת למיצוי לכאורה הרחב. הציבור עבור מקבילה הפלילי, אין או בין דיכוטומית ברירה קיימת לדעתו לגביהם הא לדין העמדה-אי לבין פלילי לדין העמדה באותו עמית השופט 'כב גרס לא. וכנגדו ותו אין בהכרח כי משוכנע אינו הוא עניין, כי הציבורי בשירות המשמעתי לדין מקבילה גדולים, בעלי תאגידים של עובדים בקרב שירות חוק אם אף פנימי. זאת משמעתי מנגנון על חל אינו 1963- המדינה (משמעת), תשכ"ג ועובדיו. העבודה מקום צדקת בשאלת דן המשפט בית טטרו בעניין שיוחסו המעשים של הפלילית ההרשעה זה מסוג משפטי זוכה. בדיון מהם אשר לו מקיימים הם והאם המעשים פליליות שאלת העומדת השאלה עבירה, היא של יסודותיה מצידו כי ציין העליון המשפט בית לדיון. אולם בית הגיע שאליה המטבע: המסקנה של השני יש וכי פלילית עבירה נעברה לא המשפט, כי ;)14.11.2012( משה טטרו נ’ מדינת ישראל 6790/18 ע”פ 7
11 "אין ,לזכות את המערער במישור הפלילי פירושה כי התנהגותו של המערער היא ראויה במישור המוסרי, האתי והמשמעתי" האם ניתן להחיל קוד אתי חד צדדית? מפעלה, פררוגטיבה את לנהל זכות להנהלה מהות. אלא אלא סיסמה רק אינה זו ניהולית בקוד ותנאי תנאי כל לגבי לבחון יש ?מאי האם מדובר בהוראה - המתגבש האתי במקום ?המתארת את הרצוי או את המצוי בו אין הסכם קיבוצי למעסיק יש כוח להחיל נהלים חד צדדית ולקבוע כללי התנהגות משמעתיים ואתיים. הקוד הוראות הפרת כי האתיקה ועדת קביעת כהלכתו, וכן משמעתי דיון מונעת אינה האתי כל תקפה הינה משמעת נוהל לפי החלטה כי הסכם של הוראותיו את סותרת אינה עוד כאלה נחתמו שנחתמו, אם מהסכמים קיבוצי ראויה. מדיניות – משקפת לו , אין 8 להלכת מילפלדר בהתאם כידוע מכללא" בודד לנתק "תנאי יכולת למעסיק מכללא" ולשנותו. "תנאי העבודה מחוזה יישום דרך על שנים רבת זה, וההסתמכות כי למסקנה הנוהגים, מובילים ההסכמים שינוי של צדדי-חד צעד מלנקוט מנוע המעסיק חדשים כללים ותנאיו. התקנת העבודה חוזה משמעת, פירושם תקנון או אתי קוד כגון שנרכשו נורמטיביות זכויות של שינוי המעשי ההתנהלות באופן זה ובכלל השנים במהלך 9 העבודה. במקום הנהוג האם יש הבדל בין מקום עבודה אשר חל בו תקנון משמעת לכזה שלא הוחל בו תקנון משמעת לעניין החלת קוד אתי? שאלה אתי" עוררה הנהגת "קוד נושא ?האתי הקוד הפרת משמעות מתבקשת – מה הפרת בעקבות עובד לפטר ניתן האם ובעיקר ?האתי הקוד המשמעת כללי בהן מקומות שיש בעוד מסדירים הסכם או חיקוק מכוח המוסדרים בעניין, במספר הניהולית הסמכות היקף את כללי חלים לא בהם מסוימים עבודה מקומות האחרונות בשנים ניסו מוסדרים משמעת ראויה להתנהלות אתי" בנוגע להחיל "קוד העבודה. במקום מבטאת אתי קוד הדברים, הפרת מטבע לספוג. יהא יכול אינו שהארגון התנהגות ואף הפרות של רבים שמקרים להניח נכון לכדי הגיעו הפרות, לא אותן בשל פיטורים את לנתח קושי יש ולכן משפטית תביעה את אלא לנו פורסמו. אין שלא המקרים מלוא נוהלו אשר הדין בתי בתיקי בפנינו שמונח מה הדין, פיטורי פסקי של בנושא – במרביתם החלת קוד אתי במקום בו אין תקנון משמעת 215 ’ , שם בעמ 210 ,)2 פ”ד מ”א ( מילפלדר ואח’ נ. בית הדין הארצי לעובדה ואח’ 239/83 בג”ץ 8 .279 , פד”ע כ”ז, יוחנן גולן נ.אי.אל.די בע”מ 3-86 ר’ דיון נד/ 9
12 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים האתי, הקוד מהפרת ורק אך נובעים אינם עובד מהפרת איסור נוסף המעוגן בחוק או אלא של האתי בקוד גם מופיע היתר ובין בפסיקה המעסיק. לעבודה הדין בית 10 עניין יונטנובלמשל, ב כך סך לכיסו שלשל אשר עובד של במקרה עסק עבודתו, מבלי במקום כמציאה שנמצאו כספי לעבודה הדין בית לבעליהם. שם להחזירם העובד של מעשיו את לבחון אין כי התווה החיקוקים של הוראותיהם של הצרה במסגרת אבידה. השבת חוק הוראות או העונשין חוק - אתי קוד של קיומו ללא גם כי נקבע ובנוסף כתוב אתי בקוד צורך אין - משמעת תקנון או כספים החזרת החובה ביסוס לצורך ממש אינם אשר עבודתו במהלך לאדם שניתנו אתי קוד ללא גם כי למדים לו. מכאן שייכים המפורשות, קיימים החוק הוראות ללא ואף מחוזה נפרד בלתי חלק מהווים אשר איסורים אתי, קוד או משמעת תקנון ללא העבודה, גם כמעשים נוספת אזהרה ללא גם למוצאם ניתן אסורים. על עבירה הסתמנה לא אשר במקרים אף של התנהלותו 11 בעניין סינרון, חיקוק, למשל ללקוח שהעביר לוואי מכתב העובד (הסתרת היה והאתי, ודי הקוד הפרת ממנהלו), מהווה עילה ראויה, סבירה להוות " מנת על זו בהפרה ו".ומוצדקת לפיטורי הואשמה עובדת בו 12 רובין אחר, עניין מקרה של האישיים לפרטיו אישור ללא חדרה כי מורשה. בית בלתי לגורם אותם והעבירה לקוח מהקוד הן נבע כך על האיסור כי קבע הדין בעבר שניתנה מפסיקה והן החברה של האתי הקוד חל העבודה במקום זה בנושא. בעניין שונים איסורים המכיל החברה של האתי מורשית בלתי חדירה על איסור זה ובכלל הקוד הפרת רקע עסקיים. על לצרכים שלא משמעת, העובדת הפרת גם המהווה האתי את שאיששה פוליגרף לבדיקת נשלחה החברה. חשדות עשה העובד בו מקרה 13 "אבן קיסר" בעניין הקוד פי על הן האסור בסמים. שימוש שימוש זה בעניין חוק. גם פי על והן החברה של האתי בסמים, אסור שימוש על הפלילי מהאיסור לבד חמור איסור מטיל החברה של האתי הקוד גם לחיי הממשי הסיכון בסמים, בשל שימוש על הפעלת שכוללת התעשייתית בסביבה אדם מסוכנים. עבודה וכלי כבדים כלים האתי הקוד הפרת לעיל שתוארו במקרים לפיטורים. הצדקה כשלעצמה שימשה החוק, בתי הפרת היוו המעשים כאשר אף כעילה האתי הקוד הפרת על הסתמכו הדין לפיטורים. מוצדקת הקוד רוב, הפרת פי שעל שלמרות מכאן אם לפיטורים, אלא עילה מהווה אינה האתי של נוספות אחרות הוראות בהפרת מדובר שלא עובד פיטורי לנמק ניתן הדין – בהחלט ;)23.12.2013( יונטנוב רפאל נ׳ אלדן תחבורה בע״מ 24286-03-13 ) סע”ש (ת״א 10 )01.04.2015( עמיר גל צ׳ סינרון מדיקל בע״מ 4292-08-10 ) סע (ת״א 11 )14.11.2012( איה רובין נ׳ סלקום ישראל בע״מ 9518-08 ) תע”א (ת״א 12 )16.03.2015( הסתדרות העובדים הכללית החדשה ־ מרחב גליל מערבי נ׳ אבן קיסר בע״מ 57334-12-14 )׳ סק (חי 13
13 אחר, תקנון או חיקוק על עבירה בהכרח ביצע לבדו. האתי הקוד בהפרת גבוה ברמה הוכחה מחייבת חיקוק על עבירה המעסיקים יודעים תמיד ממש. לא והרשעה ממש הרשעה לפיטורין כעילה להמציא העובד הודאת על או חשדות על ומסתמכים במעשים. עושים לעבודה הדין בתי כי הרואות עינינו תוך משמעת ובתקנון אתי בקוד חליפי שימוש הענקת את כמצדיקים לשניהם התייחסות למעשים המעסיק, ביחס של הדעת שיקול מקובלים. כבלתי המעסיק הורה שעליהם את , התווה 14 טטרו בעניין הנדל השופט 'כב לבין המשמעתי האתי המישור בין ההבחנה חבר זוכה בו בהליך הפלילי. מדובר הדין זו פלילית, ובמסגרת מהרשעה עובדים ועד בין ההבחנה על העליון המשפט בית עמד האתית, המשמעתית, אשר הדיונית המסגרת זהה, לבין תכלית עם אחת מסגרת מהווה סנקציה על הזיכוי, ה למרות הפלילי, כך הדין מעשיו יכולה להינתן במישור המשמעתי. החלת קוד אתי במקום בו אין תקנון משמעת ). בהליך זה בית המשפט זיכה כאמור את הנאשם לנוכח הרחבת הגבולות 14.11.2012( משה טטרו נ’ מדינת ישראל 6790/18 ע”פ 14 “אופן הילוכנו בפסק הדין, ושלבי הניתוח, של העבירה הפלילית וההרשעה השגויה בהיעדרו של איסור פלילי על סוג המעשים, כדלקמן: מדגימים את הקושי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, ובדרך שבה הגיע למסקנה כי יש להרשיע את המערער. בית המשפט המחוזי עמד בהרחבה על הפגיעה שמעשים כגון זה של המערער גורמים לתדמיתם ולפעולתם של ועדי עובדים ושל התארגנויות עובדים, וכן על הפגיעה שזו בתורה יוצרת לתאגיד עצמו. אלו הובילו את בית המשפט המחוזי למסקנה כי יש לקבוע – בדין הפלילי – איסור מוחלט לפסק הדין). כך, בין היתר מהטעם שלעסקאות כגון 103-100 ’ על עריכת עסקאות פרטיות בין חברי ועד לבין ספקי מוצרים ושירותים (עמ אלו אין כל תועלת חברתית. ברם, עולה כי הנמקה זו אינה מתיישבת עם ההלכות הקודמות הנוגעות לעבירה של מרמה והפרת אמונים שנסקרו לעיל, שלפיהן לא כל ניגוד עניינים מהווה עבירה פלילית, אלא על מנת להרשיע אדם בעבירה פלילית בגין עצם ההימצאות בניגוד עניינים נדרש פן מחמיר נוסף, המתבטא בפגיעה מהותית בערכים המוגנים בעבירה. בית המשפט המחוזי לא עמד על קיומו של פן מחמיר זה ואף לא בחן האם התקיימה פגיעה מהותית בערכים המוגנים באמצעות מבחני העזר שנקבעו לעניין זה, המפורטים לעיל – אלא הסתפק בהוכחת עצם קיומה של פגיעה בתאגיד. על כן, להשקפתי, קביעת בית המשפט המחוזי מרחיבה יתר על המידה את מתחם ההתנהגות הפלילית, ובמובן זה אינה מתיישבת עם הלכות קודמות של בית משפט זה.
14 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים העליון המשפט בית בהחלטת בנוסף, צוינה משמעתי דין של הברירה אל ההתייחסות ומכאן פלילי לדין אפשרית מידתית כחלופה הובא המשמעת. עוד נוהל של קיומו חשיבות בעבירת המוגן הערך של תיאור עניין טטרוב ולהקפיד להיזהר אמונים". יש והפרת "מרמה פגיעה הגדרת שמנסחים בשעה יתרה הקפדה להוביל עלול הדבר שכן האתי באמון, בקוד מדובר אין אם עובד, אף פיטורי לצידוק הפלילי מהרף הרף פלילית. הורדת בעבירה העובד, שכן עם מחמירה המשמעתי הרף אל לנקיטת להביא עלולים יותר נמוך ברף מעשים של עבירה נעברה לא בו בעניינו, מקום צעדים ממש. :לסיכום אתית התנהלות לקדם ציבורי אינטרס קיים אינטרס קידום עבודה. לצורך במקומות שונים. משמעת כללי התקנת לקדם יש זה שבהינתן היא הצבעתי עליה הבעייתיות משמעת, תקנון אין מסוים עבודה שבמקום והופך תכליתו את מחמיץ האתי הקוד אזי לדעתי כן המשמעת. על תקנון חליף להיות משמעת תקנון בהתקנת מיוחד טעם קיים הרחבה צווי באמצעות השונים העבודה בענפי של אתיים קודים של התקנתם לקדם מנת על השונים. העבודה במקומות התנהלות עבודה, במקום אתי קוד של להחלתו ביחס אם ?כוונתי למה למצוי הרצוי בין הבדל יש המצוי, את המתארות בהוראות שמדובר וככל של מנהגם של בנוהג, תיאור שמדובר אזי זה בנוהג והכרה העבודה במקום העובדים בכתב. עיגונה ממש, תוך של נורמה כמהווה המצוי את המשנה בהוראה מדובר אם בת אינה שההנהלה הרצוי, אזי את ומתארת הניהולית היתר" והפררוגטיבה בשל "כוח חורין אם גם העבודה בתנאי צדדי-חד שינוי לבצע כתוב. בהסכם ביטוי מוצא אינו הדבר המדינה כאשר אף כי זאת, מצאתי אף זאת לא חוק החלת במסגרת חקיקה תיקוני ביצעה על 1963- המדינה (משמעת), תשכ"ג שירות חקיקה, תיקוני במסגרת שונים סקטורים להסכם הצדדים להסכמת בכפוף הדבר נעשה את ביטלה לא המחוקק של דעתו 15 הקיבוצי. ביחס מו"מ לנהל העובדים ארגון של סמכותו העבודה. חוזה לשינוי הציבורי האינטרס דעתי, לאור תשמע אם מקום לטעמי שיש אתית, הרי להתנהלות הסכמים במסגרת ארצי משמעת תקנון לקבוע צווי במסגרת להחילו ואף ענפיים קיבוציים חובות הפרת בין ההבדל את לחדד הרחבה. יש מתוך זאת משמעתיות חובות להפרת אתיות העבודה בשוק אתית התנהלות לקדם מטרה הישראלי. מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה אל מבקר המדינה בנושא: “שיפוט משמעתי לעובדי ההוראה”, פורסם באתר ארכיון 18.5.1967 15 )isa-justicecounselinglegislation-r00041ya( המדינה
15 6 תיקון מס' לחוק דמי מחלה 1976- תשל"ו- הוראות, הארות והערות עו"ד טליה יונתן-דגן הוראות, הארות והערות 1976- לחוק דמי מחלה, תשל"ו- 6 תיקון מס'
16 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים על פי ההסדר התחיקתי הנוהג לענין לחוק דמי 2 תשלום דמי מחלה (סעיף ("החוק")), עובד.ת 1976 מחלה, תשל"ו – שנעדר.ת מעבודתו.ה עקב מחלה זכאי.ת לתשלום מלוא דמי המחלה בעד היום הרביעי ואילך להיעדרותו.ה ולמחצית דמי המחלה בעד היום השני והשלישי להיעדרותו.ה ואולם אין הוא. היא זכאי.ת לתשלום דמי מחלה בעד היום הראשון להיעדרות. 6 פורסם תיקון מספר 11.5.2022 ביום לחוק הקובע, כי עובד.ת החולה במחלה ממארת או מחלה שבשלה נדרש טיפול קבוע בדיאליזה, ונעדר.ה בשל כך מעבודתו.ה לשם טיפול תקופתי או בדיקות ומעקבים תקופתיים אף לאחר החלמתו.ה, ת.יהיה זכאי.ת לקבל מהמעסיק תשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרות ואף בעד חלק מיום שבו נעדר.ה לשם כך. יוזמות הצעת החוק הינן חברות הכנסת אורלי לוי אבקסיס ונעמה לזימי אשר הגישו הצעות חוק זהות. הצעות החוק נכתבו ביחד עם עמותת ""חלאסרטן". ההצדקה להבחנה לענין הזכאות לדמי מחלה בין עובד.ת החולה במחלה "רגילה" לבין עובד.ת החולה במחלה ממארת או במחלה שבשלה הוא. היא נזקק.ת לטיפול קבוע בדיאליזה, מוסברת בדברי ההסבר לתיקון (ה"ח )9.2.2022 מיום 883 הכנסת, חוברת כך: "עובד שחולה במחלה ממארת או במחלהשבשלה נדרשטיפול בדיאליזה נזקק כבר בשלב איבחון המחלה, ואף לאחר החלמתו, להיעדר מעבודתו בשל טיפולים תקופתיים, ובכלל זה בדיקות או בקרות תקופתיות. היעדרויות אלה עשויות להסתכם בשעות ספורות או ימים אחדים ולאו דווקא להימשך כמה ימים ברציפות, ובשל כך נמנעת מהעובד הזכות לקבל דמי מחלה". הזכאות מכח התיקון הנה בהתאם לתקופתהזכאות המקסימלית לתשלום דמי מחלה הקבועה בחוק ללא "פריצת" מסגרת הוראות החוק לענין צבירת ימי מחלה. תנאי לזכאות העובד.ת הינו מסירה למעסיק של אישור רפואי בכתב, כי הטיפול או הבדיקה נדרשים בקשר לאותה מחלה. 1.6.2022 התיקון ניכנס לתוקף ביום והוא יחול על היעדרות של עובד/ת מיום התחילה ואילך.
17 הארות והערות נוספות: • במסגרת הדיונים בועדה, נחלקו הדעות באשר ל"חובת ההוכחה" שתחול על העובד.ת בשל סיבת ההיעדרות, וזאת בהינתן שכיום, ועל פי ההסדר החוקי, אישורי המחלה אינם כוללים פירוט המחלה בשלה הם ניתנים. בתום הדיונים, הוסכםכי זכאותהעובד.תתהיה מותנית במסירה למעסיק של "אישור רפואי בכתב כי הטיפול או הבדיקה נדרשים בקשר למחלה". יוער כי אין כל התייחסות למיהו הגורם הרפואי הרלוונטי למתן האישור (רופא מטפל, מכון בו מבוצעת בדיקה/מעקב), ונדמה כי העמימות בענין זה, אינה מיקרית. • בנוסח המקורי של הצעות החוק כוון התיקון לחול על כל מחלה ממארת או מחלה אחרת המחייבות טיפול תקופתי לרבות בדיקות תקופתיות, בהתאם לרשימת מחלות שיקבע שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לאחר התייעצות. עם זאת בנוסח הסופי של התיקון צומצמה התחולה ל"מחלה ממארת או מחלה שנדרש בשלה טיפול קבוע בדיאליזה", כאשר מהדיון בועדה ניתן להבין המונח "מחלה ממארת" נקבע ביחס למחלת הסרטן. • אגב הדיונים בהצעת החוק בועדה, נדונה גם שאיפת יוזמות החוק, לקבוע הסדר זהה להורים לילדים חולים "במחלה ממארת או מחלה שנדרש בשלה טיפול קבוע בדיאליזה", אשר נעדריםמעבודתםלצורךטיפולתקופתי או בדיקות ומעקבים רפואיים של ילדיהם. נושא זה לא הוסדר במסגרת התיקון ודמי מחלה להורים כאמור, ימשיכו להשתלם בהתאם להסדר הנוהג. • והערה אחרונה – לצערנו, מחלת הסרטן ומחלות הדורשות טיפול קבוע בדיאליזה, אינן המחלות הקשות היחידות בשלם נדרש.ת עובד לטיפולים תקופתיים, בדיקות ומעקבים. יש שיטענו כי קשה למצוא הצדקה אמיתית להחלת הוראות התיקון רק על המחלות שנקבעו בו תוך התעלמות משורה של מחלות קשות אחרות. כך או כך, נוסח התיקון הסופי, אשר "השמיט" אתסמכות השר לעדכן את רשימת המחלות, יחייב חקיקה ראשית לשם עדכון הרשימה. הוראות, הארות והערות 1976- לחוק דמי מחלה, תשל"ו- 6 תיקון מס'
18 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים 1 עו"ד שני בן שחר עו"ד עמי פרנקל מדיניות בתי הדין לעבודה במתן צווי עיקול זמניים עורכי דין העוסקים במשפט עבודה אישי וקיבוצי. עו”ד פרנקל הנו שותף במשרד עו”ד בני כהן ושות’ ועו”ד בן שחר הנה עורכת דין 1 במשרד.
19 מבית סעד מעסיק, התובע או עובד לעיתים יוכל לא הנתבע כי לעבודה, חושש הדין לטובתו, אם שייפסקו הסעדים את לו לספק הכספי. מצבו מחמת וזאת העת ייפסקו, בבוא הסעדים, מגיש קבלת את להבטיח מנת על זמני, עיקול צו למתן בקשה הדין לבית התובע של ידיעתו ומבלי אחד צד במעמד כלל בדרך לבקשתו, ייענה הדין בית כי הנתבע, בתקווה רכושו או הבנק חשבונות על זמני עיקול יטיל המגיעים לסעדים התובע יזכה וכך הנתבע של הדין. פסק קבלת עם לו ייחודית, אינה זמני עיקול צו למתן בקשה הדין בבתי הנידונים עבודה כמובן, לסכסוכי בתביעות ושכיחה נפוצה היא לעבודה, אולם במקרים למעסיקים, בעיקר עובדים שבין מצב בעקבות מעבודתו מפוטר עובד בהם כאלו, מעסיקתו. במקרים של דחוק כלכלי לעבודה הדין לבית תביעה מגיש עובד כאשר כדין, לו שולמו לא הכספיות שזכויותיו בטענה לא מעסיקתו של הכספי שמצבה חושש הוא הדין שבית הסעדים את לממש לו יאפשר ממהר הוא לטובתו, ומשכך לפסוק עשוי זמני עיקול צו למתן בקשה הדין לבית להגיש היא פחות שכיחה המעסיקה. בקשה כנגד רכושו על עיקול להטיל מעסיק של בקשתו בתיקים כלל בדרך מוגשת העובד, והיא של בגניבה. או במעילה נחשד העובד שבהם צוויי במתן לעבודה הדין בתי מדיניות מהי הדין בית דורש המבוקשים, מה העיקול מתן בדבר יחליט בטרם הצדדים מן לעבודה על ידיו לסמוך לתובע כדאי והאם עיקול צו ?ההליך בקשר לעבודה הדין בתי על החלות התקנות התקנות אותן למעשה הן זמניים סעדים למתן זה (תקנות בנושא הערכאות כלל על החלות האזרחי, תשע"ט הדין סדר לתקנות 110-94 סעדים ), שעניינן"התקנות" , (להלן: 2018 – תקנה מכוח לעבודה הדין בבית זמניים, חלות דין), לעבודה (סדרי הדין בית לתקנות 129 המשפט בתי פסיקת גם ). כך 1991 התשנ"ב – זמני – עיקול צו מתן לגבי הכללית, הנוהגת לעבודה, וכדלהלן. הדין לבתי אף רלוונטית צו להטיל רשאי אינו הדין התקנות, בית פי על שוכנע כן אם שהוא, אלא סוג זמני, מכל עיקול לכאורה, שאכן מספקות ראיות בסיס על ,2 הנתבע כנגד תביעה עילת לתובע קיימת סביר, חשש קיים כי להשתכנע ובנוסף, עליו ביצוע על ממשי באופן יכביד הצו מתן-שאי יינתן. וכאשר , אם 3 הדין פסק סף, בלעדיהם תנאי הם האמורים התנאים עיקול צו להעניק סמכות נעדר הדין בית בית הללו, רשאי התנאים בהתקיים זמני. רק הסעד את למבקש להעניק אם לשקול הדין הדין בית שיקוליו, מחויב יתר המבוקש. בין מדיניות בתי הדין לעבודה במתן צווי עיקול זמניים (ב). 95 תקנה 2 .103 תקנה 3
20 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים להיגרם הנזק, שעלול גובה את לבחון שייגרם לנזק הצו, ביחס יינתן לא אם למבקש אפשרות אין האם ;הצו יינתן אם לנתבע ;פחותה שפגיעתו אחר סעד מתן על להורות .4 הבקשה מגיש של הלב תום מידת את וכן של נכסיו כנגד עיקול צו למתן ככלל, בקשה נגדו, מוגשת התביעה התבררה אדם – טרם יד. כלאחר תינתן שלא בקשה היא קובע, כי וחירותו האדם יסוד: כבוד חוק אדם" אלא "בחוק של בקניינו פוגעים "אין ישראל, שנועד מדינת של ערכיה את ההולם על עולה שאינה ובמידה ראויה לתכלית המשפט בתי נדרשים זאת הנדרש". לאור גיסא מחד ;נוגדים אינטרסים שני בין לאזן אם זכויותיו את לקבל התובע אינטרס - גיסא לטובתו, ומאידך דין פסק יינתן וכאשר הקניין זכות תיפגע שלא הנתבע אינטרס - נגדו. דין פסק ניתן לא עוד כל שלו קובעת, כי העליון המשפט בית פסיקת עדיפות ליתן יש הללו האינטרסים במאזן הבכורה מעמד בשל הן הנתבע לאינטרס התובע כי העובדה בשל והן הקניין זכות של .5 הראיה בנטל נושא לעבודה: הדין בתי בפסיקת גם וכך "נטל הראיה המוטל על המבקש הוחמר בעקבות חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר הכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית הטעונה הגנה. בהקשר זה יפים בספרו גורן דבריו של כבוד השופט אורי , מהדורה שביעית, אזרחי" דין בסדר "סוגיות :436-435 בעמודים "מאז חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, יש להקפיד הקפדת-יתר במתן סעדים זמניים העלולים להתנגש עם עקרונותיו של חוק היסוד (...) בבקשה למתן צו-עיקול זמני יש לאזן בין האינטרס של התובע להגשים את זכויותיו כפי שייקבעו בפסק הדין, אם זכויות אלה יוכרו, לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע. באיזון זה מוענק לאינטרס של הנתבע מעמד עדיף. עדיפות זו נובעת משתי סיבות: האחת, התובע נושא בנטל ההוכחה, והשנייה, זכות הקניין היא לחוק- 3 זכות חוקתית המעוגנת בסעיף .יסוד: כבוד האדם וחירותו במסגרת עריכת איזון זה, ישלזכור, ראשית, שהתובע מבקש להקדים את הפגיעה בזכויות הנתבע, עוד קודם שזכה בפסק דין לטובתו; וכן שזכות הקניין הינה זכות (ד). 95 תקנה 4 .479 )3 , פ”ד מט (סלמונוב נ’ שרבני 4459/94 בש”א 5
21 חוקתית, אשר כל רשות מרשויות השלטון – ובכלל זה בית המשפט – חייבת לכבד לחוק-יסוד: כבוד האדם 11 אותה (סעיף .6 וחירותו)" מהווה זמני עיקול שמתן העובדה לאור הנתבע, של הקניין בזכות ממש של פגיעה המשפט בתי על חובה הפסיקה מטילה של איכותן מידת לבדיקת רב משקל לייחס תביעה. עילת של לקיומה הראיות עובדים, שבמשך טענו בו כך, למשל, במקרה עבודתם, בעבור שכר קיבלו לא חודשים כמה על זמני עיקול להטלת בקשתם נתקבלה לא בהחלטתו, כי כתב הדין המעסיק. בית כספי היכרות אין בו מלמד, שמקום החיים ניסיון יסכים לא לעובד – העובד מעסיק בין ואמון של גרסתם שכר, ולפיכך ללא לעבוד הייתה זו תמיהה. עובדה מעוררת התובעים הטלת על להורות שלא משיקוליו חלק המעסיק, לפי של כספו על זמני עיקול בשלב כגבוהים הוכחו לא התביעה שסיכויי .7 ההליך של זה צו יינתן לא שאם לכך ההוכחה בבחינת גם את לבצע העיקול מבקש יתקשה העיקול לטובתו, בתי יינתן וכאשר הדין, אם פסק מחמירה, עומדים מדיניות נוקטים המשפט מסתפקים ואינם ראיות של קיומן על המשפט, בין בית בוחן זה בהצהרות. לעניין את יבריח שהנתבע האפשרות היתר, את להכשיל העלול אחר מעשה יעשה או נכסיו יתרה בהקפדה הדין, והכל-פסק ביצוע את ולהכרחי לנדרש מעבר לפגוע שלא מנת על הנתבע: של הקניין בזכות .)23.9.2009( ) בע”מ 2004 יוספין אימאן נ’ ס.ס. המעסיקים קאסם ( 3513/09 )’ בשא (נצ 6 .16 ), פס’ LawData 01.08.2019( צאדם סעיפאן - י.ש.ע.ל הנדסה ובניה בע”מ 50342-07-19 ) ס”ע (אזורי י-ם 7 מדיניות בתי הדין לעבודה במתן צווי עיקול זמניים
22 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים "לא די בכךשהמבקשצו עיקול יסמוך את תובענתו במסמך או בראיות מהימנות, אלא שומה עליו לשכנע את בית המשפט או הרשם כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין... לענין זה רלוונטית השאלה אם אומנם עומד המשיב להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את פסק הדין ושומה על בית המשפט לבחון את מאזן הנזקים כדי לשקול את מאזן האינטרסים .8 הקיים בין המבקש לבין המשיב" דו"ח, לפיו העובד הציג בו במקרה כך, גם בבנק" משום חמור הוא "מוגבל המעסיק הגשת מועד לפני כשנה שמסר שהמחאות בכך היה פירעון, לא ללא חזרו - התביעה על עיקול להטיל הדין בית את לשכנע כדי שלא העובדה "נוכח פסק, כי הדין נכסיו, ובית בהוצל"פ, הגבלות או פש"ר הליכי מצוינים להפרע קושי להוכיח כדי בכך די אם ספק .9 להיום" נכון ייחשב התביעה סכום גובה לעיתים, אף כאשר הצו, זאת למתן רלוונטי כשיקול אמצעיו להראות, כי הצליח העיקול מבקש כדי מספיקים אינם הנתבע של הכספיים .10 הנטען החוב את לשלם .789 )3 פד”י נ”א ( מרגלית נגד משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע”מ 8420/96 רעא 8 .27 ), פס’ LawData 10.10.2019( יעקב כהן - אונשטרן חביאר אנדרס 8109-10-19 ) ע”ר (אזורי י-ם 9 .19.7.09 , דוד חקק נ’ חברת החשמל לישראל בע”מ 4599/09 ) בשא (ת”א 10
otorita.netRkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=