כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 15

11 מקום העבודה מקום עבודה מאורגן, העובדה כי לרבין לא היה חלק בהחלטה על דרך הסיווג, שיקולי הרתעה ועוד. בעניין זרעים גדרה, דובר בנותן שירותים עצמאי שסיפק לחברה שירותי ניהול, היה בתפקיד בכיר והוא שבחר את צורת ההתקשרות של קבלן עצמאי לטובתו שלו בלבד, כאשר החברה הציעה לו מלכתחילה להעסיקו כעובד שכיר. נקבע כי מדובר במי שהיה מודע לזכויותיו ויזם, שימר ונהנה מההתקשרות עמו כעצמאי. דעת הרוב קבעה כי אמנם התקיימו יחסי עובד-מעסיק, אולם התובע אינו זכאי להפרשי זכויות כספיות מאחר והתמורה הקבלנית עלתה על עלות ההעסקה החלופית. כמו כן, לאור חוסר תום הלב המובהק לא זכאי התובע לפיצוי בלתי ממוני. דעת המיעוט סברה כי לאור חוסר תום הלב המובהק, מלכתחילה לא היה מקום להכיר בתובע כעובד. סיכום פסק הדין מבהיר כי בחינה בדיעבד של קיומם של יחסי עובד-מעסיק והסעדים שיפסקו לזכות התובע, יתבצעו בשני שלבים. בשלב הראשון, יש להמשיך ולהפעיל את "המבחן המשולב" שהיה מקובל עד כה בפסיקה לקביעת מעמדו של מבצע העבודה. אם הבחינה מביאה למסקנה כי התקיימו יחסי עבודה, עוברים לשלב השני לבחינת הזכויות הכספיות. שלב זה יתבצע בהתאם להשוואת עלות ההעסקה החלופית מול התמורה הקבלנית, ובדיקה האם קיימים הפרשים לזכות העובד. בכל מקרה, העובד לא ידרש לבצע השבה כלשהי למעסיק. בנוסף, אם המעסיק לא ישכנע אחרת או לא יוכח חוסר תום לב מצד העובד, יפסק לזכות העובד פיצוי בלתי ממוני. ניתן לומר, כי פסקהדין מעניקשיקול דעת רחב ביותר לשופטיםהדניםבכלתיק ותיק לעניין קביעת הפיצוי הבלתי ממוני, ובכך מגדיל את אי הוודאות בהליכים מסוג זה. אנו ממליצות למעסיקים לבחון היטב, ובסיוע משפטי צמוד את התקשרויותיהם עם נותני שירותים על בסיס העקרונות שבפסק הדין. בעקבות פסק דין כותה