כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 14

47 את המסמכים. דהיינו, השופט לא יראה את המסמכים, אלא הגוף הראשון שיפגוש בהם הוא אותו "מזכיר משפטי " שכלל אינו עורך דין, ואינו מחויב לעבור את מערכת הסינון של רשמים /שופטים. ההליכים כגון תביעה בסדר דין מקוצר והמרצות פתיחה, שנהוגים בתביעות בנושאי בנקאות , חברות וכו', חלפו מן העולם, ובמקומן הרפורמה מציבה תביעה בסדר דין 75,000 מהיר שחלה על תביעות עד סכום של בלבד. ₪ התקנות מטילות חובה על הצדדים לתביעה לקיים הידברות ולדווח לביהמ"ש על תוכנה. כמו כן הורחבה חובת הגישור המקדמי. 4 אומנם העבודה על הרפורמה ארכה כ- שנים, אולם התוצר הסופי אינו שלם , חלק מהתקנות עדין לא הושלמו, המזכירים המשפטיים עדין לא נכנסו לתפקידם, עורכי הדין עדיין לומדים את התקנות, ודברי ההסבר לגבי התקנות פורסמו רק לפני כחודש ימים . עתירות לבג"ץשל לשכת עורכי הדין ועמותות שונות לדחיית ישום הרפורמה ( וביצוע של תיקונים מסיביים בהוראותיה) , נדחו ע"י בית המשפט העליון. ואם לא די בכך, הרי שתקנות מחמירות נוספות עומדות בפתח, כגון אלו שבטיוטת התיקון האחרונה, הכוללת רשימת סכומי עירבון גבוהים שיהיה על המערערים להפקיד בגין הגשת ערעור, שהרי הטלת חובה של הפקדת ערבון משמעה פגיעה בזכות הציבור להגיש ערעור על פסיקת בתי המשפט. דהיינו, הצבור כולו והאזרח הקטן בפרט עומדים בפני תקופה לא פשוטה, בלשון המעטה. כמובן שהרפורמה חלה גם על בתי הדין לעבודה שעמדת המוצא שלהם כשנשיא בית המשפט העליון בתואר דאז הש' אהרון ברק הושבע לתפקידו כנשיא בית המשפט העליון , הוא הדגיש בתחילת דבריו: "ביטויו העיקרי של שלטון החוק הוא בכך שהוא אינו שלטונם של אנשים – לפי החלטותיהם, שיקוליהם ומאוויהם הבלתי מוגבלים — אלא בכך שהוא נשען על הוראותיהן של נורמות יציבות, השוות לכל ואשר מחייבות את הכל במידה שווה". אין ספק כי הרפורמה במשפט האזרחי תגרום במשך תקופה ארוכה לחוסר יציבות, פרשנויות שונות של האמור בה, חשש מהגשת התביעות, פגיעה בגישה לערכאות המהווה זכות יסוד וכו'. יש לקוות כי בתי הדין לעבודה, אליהם מגיעים עובדים מוחלשים, עם יכולת כלכלית חלשה, יתחשבו באוכלוסיה זו, לעניין ישום התקנות הרבלנטיות. עד כה, גובה ההוצאות הנפסקות במקרה של דחיית התביעה בבתי הדין לעבודה נמוך מהערכאות האזרחיות הרגילות, ויש להניח שרמה זו תישמר גם במסגרת התקנות, כדי שהעובדים יוכלו להמשיך ולהגיש את תביעותיהם בבתי הדין לעבודה בלא חשש בפני הוצאות שלא יוכלו לעמוד בהן. רפורמת סדר הדין האזרחי