כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 14

46 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים מטרת הרפורמה היתה התייעלות בניהול ההליכיםהמשפטיים, אולםהמעברהדרסטי תקנות ויותר כפי שהיה קיים עד 500 מ- תקנות, ידרוש 180- יישום הרפורמה , ל פרשנויות שונות במשך שנים רבות, עובדה שתגרום לחוסר אחידות ויציבות בפסיקה. הרפורמה משליכה ותשליך על כל סדרי חיינו, הציבור כולו בכלל והאזרח הקטן בפרט, חיי המסחר, תאגידים, מוסדות פיננסיים וכו'. התקנות החדשות מעניקות סמכויות רחבות ביותר לביהמ"ש, מנוגדות לשיטה האדוורסרית שהיתה נהוגה עד היום בישראל, ומעניקות לבתי המשפט סמכויות רחבות ביותר. כך למשל, מוגבלים מספרי העמודים של כתבי התביעה וההגנה מטעם הצדדים, הם מחויבים לעמוד בסדי זמנים קצרים מאד לעניין הגשת בקשות, תגובות. הצדדים לדיון לא יוכלו להגיש בקשות בין הגשת כתב תשובה לבין ישיבת קדם המשפט, אלא לגבי רשימה ספציפית. בכל בקשה. גם אורכם של הבקשות הוגבל. ההליכים יתנהלו בדרך כלל בעל פה ללא הגשת תצהירים, מה שמקשה מאד על אזרחים מן השורה שאינם בקיאים בעדות בביהמ"ש, שעה שקודם לכן עדותם היתה מוגשת בתצהירים והם היו נחקרים עליה בחקירה נגדית. התקנות מאפשרות לבתי המשפט להטיל הוצאות כבדות על הצדדים לדיון , למחוק תביעות בעילה של " שימוש לרעה בהליכי בית משפט", מה שגורם לכשעצמו לחשש רב פן מערכת המשפט תהפוך זירת התדיינות לעשירים בלבד. הטלת הוצאות משפט בסכומים משמעותיים תקשה ביותר על האזרח הקטן הפונה לבקש צדק בבית המשפט. תפקיד חדש מתווסף לבתי המשפט - מזכיר משפטי, שתפקידו יהיה לבדוק את כתבי הטענות שהוגשו ע"י הצדדים ובמידה והם אינם מקיימים את התקנות החדשות, לדחות

RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=