כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 12

25 בכל הנוגע לזכאות של עובדים לתשלום דמי חגים: • עובדים ששכרם משתלם על בסיס חודשי – אינם זכאים לכל תשלום נפרד כדמי חגים. • עובדים ששכרם משתלם שלא על בסיס הם עובדים בכל ימות השבוע – + חודשי זכאים לתשלום נפרד כדמי חגים. • עובדים ששכרם משתלם שלא על בסיס הם עובדים בחלק מימות השבוע, + חודשי החגים חלו בימים + אך בימים קבועים הקבועים שבהם הם היו אמורים לעבוד – זכאים לתשלום דמי חגים. • עובדים ששכרם משתלם שלא על בסיס הם עובדים בחלק מימות השבוע, + חודשי אך לא בימים קבועים – אינם זכאים לתשלום נפרד כדמי חגים. הזכות לדמי חגים לעובדים שעתיים אנמק ואציג את עמדתי להלן. הזכות לדמי חגים לעובד שעתי "נולדה" במקור בהסכם קיבוצי שנחתם בשנת היא הורחבה על ידי 2000 , ובשנת 1995 שר העבודה והרווחה דאז - אלי ישי, לכלל העובדים במשק. ימי חג 9 הזכות הזו קובעת, כי בעבור בשנה – עובדים יהיו זכאים לשכר, אך זאת בהתקיימם של שלושת התנאים הבאים: 3 א. העובד הועסק במקום העבודה חודשים לפחות – אני מכנה זאת כ"תנאי הוותק"; ב. העובד לא נעדר בסמוך ליום החג (יום לפני ויום אחרי)/ העובד נעדר בסמוך ליום החג בהסכמת המעסיק – אני מכנה זאת כ"תנאי הרציפות"; ג. יום החג לא חל בשבת – אני מכנה זאת כ"תנאי הסיכול". תנאי הוותק הוא ברור ואינו מצריך הרחבה במילים. שני התנאים האחרים, לעומת זאת – מייצרים פרשנויות רבות והם אלו שדרכם אתמוך את עמדתי. אי לכך, אדרש להלן לשני תנאים אלו – תנאי הרציפות ותנאי הסיכול. תנאי הרציפות כזכור, הזכות של "דמי חגים" נועדה במקור כדי להשוות את מצבם של העובדים אשר שכרם אינו משתלם על בסיס חודשי (נכנה אותם "העובדים השעתיים") לאלו ששכרם משתלם על בסיס חודשי (נכנה אותם דמי חגים ושי לחגים – לא חד הם!