כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 10

8 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים לעובד לבחור הסדר שאינו תואם את הוראותיו הקוגנטיות של צו ההרחבה. לגישת נשיאות הארגונים העסקיים, לעובד עומדת הזכות לבחור במסלול פנסיוני שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה, ולמעסיק אין כל יכולת להתערבבבחירתו שלהעובד. הסיבה לכך, לטעמה, היא לאפשר לעובד את הזכות המוחלטת להתאים לעצמו את המוצר הפנסיוני המתאים ביותר לצרכיו ולמצבו, ויש לאפשר לו את החובה, הזכות והאחריות לעשות כן, מבלי להטריח את המעסיק. בית הדין הארצי, סקר את תכליתו של הביטוח, והבהיר שמטרתו היא להעניק ביטחון סוציאלי לעובדים, ובמקרים מסוימים אף לשאריהם, במקרים של אירוע מזכה (בין אם עסקינן באירוע משמח של גיל פרישה ובין אם באירוע מצער של נכות או מוות). בית הדין הבהיר, כי החובה הקיימת מכוח הוראות צו ההרחבה הכללי לפנסיה חובה במשק, קוימה על ידי המעסיק, אולם החבות של המעסיק מסתיימת בפועל במקום בו הוא מבצע את ההפקדות לביטוח. לעומת זאת, הבהיר בית הדין, כי על העובדים מוטלת אחריות אישית, והיא תכנון עתידם הפיננסי. משהפך המחוקק את החיסכון הפנסיוני לחובה למעסיק, הרי שהעובד נדרש לבחור את האופן, וזאת מכוח הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (להלן: 2005 – (קופות גמל), התשס"ה .)" חוק הפיקוח " לחוק הפיקוח, 20 במסגרת סעיף הרי שניתן לעובד חופש בחירה מלא לקבוע את סוג המכשיר, באיזה גוף מוסדי יתנהל כספו ובאיזה ועל המעסיק נאסר מסלול השקעה, להתערב בנושא זה. לחוק 20 ראוי להבהיר, כי סעיף הפיקוח לא נחקק בחלל הריק, שכן המחוקק אף אפשר לעובד לקבל את ההחלטה המושכלת באמצעות יועצים פנסיונים (הפועלים מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה .)2005 – פנסיונים), התשס"ה