כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 10

7 האחריות לניהול הביטוח הפנסיוני מוטלת על העובד יובהר, כיבענייננו, העובדתהועסקה ועד לחודש 2010 מחודש יולי , בוטחה 2008 . בשנת 2015 נובמבר במסגרת צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. לעובדת נערך ביטוח מנהלים, והעובדת חתמה על המסמכים המפרטים את ההסדר הביטוחי ושיעורי ההפקדות, ללא הימצאות משווק הפוליסה. בחודש , התגלתה אצל העובדת 2010 יוני מחלת הסרטן, אשר כתוצאה ממנה, נקבעה לעובדת נכות זמנית במשך כחצי 100% בשיעור של , פנתה 2012 שנה. בחודש מאי העובדת לחברת הביטוח, וביקשה לקבל את כספי הנכות, או אז גילתה, כי פוליסת הביטוח שלה, אינה כוללת רכיב פיצוי בגין אבדן כושר עבודה. בנסיבות אלו, פנתה העובדת למעסיקתה, ודרשה את חלף הפיצוי, ונדחתה. בית הדין האזורי, דחה את טענות העובדת, תוך שהוא מסתמך על טענות המעסיקה, לפיהן העובדת בחרה באופן מפורש בביטוח פנסיית נכות. שאינו כולל מנהלים ראוי לציין, כי בדונו בערעור, ביקש בית הדין הארצי את חוות דעתם של היועץ המשפטי לממשלה, הסתדרות העובדים הכללית ונשיאות הארגונים העסקיים. לגישתו של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, אין מקום להטיל חובה קטגורית על המעסיק לרכוש עבור העובד ביטוח אבדן כושר לרצון העובד, שכן בניגוד עבודה הדבר עלול לפגוע באינטרסים של עובדים. נציג היועץ המשפטי לממשלה אף הוסיף, שהטלת חובה כזו על מעסיק אינה סבירה כלל, מקום בו העובד יכול לפנות ישירות לחברת הביטוח ולבצע את השינויים כאוות נפשו, והמעסיק כלל לא ידע אודות השינויים אותם ביצע העובד. לגישת הסתדרות העובדים הכללית, יש לפרש את צו ההרחבה ככזה המחייב שההסדר הפנסיוני יכלול כיסויים למקרים של מוות ונכות. יתרה מכך, זכות הבחירה של העובד, היא לבחור את , אולם אין מקום לאפשר האכסניה