כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 10

49 בענין שאלת משקל ההקלטות: ז. יש לבחון נסיבתית, בין היתר, את תוכן הדברים בכללותם, הקשרם, אופן הדיאלוג, קרי האם המוקלט מדבר לפי תומו ומיוזמתו או שמא טמונה בשיח הובלת המוקלט למחוזות אליהם לא בהכרח היה מגיע אלמלא הובלה זו. במלים אחרות: האם המקליט שואל את המוקלט שאלות מנחות שאלמלא נשאל לא היה משיבה עליהן. יוסף 20357-06-16 ) בענין עע (ארצי מאיר אנקרי נ' א.א.ס אדוונס בע"מ, ) ניסה בעל 30.1.18(LAWDATA פורסם ב דין להגיש הקלטות לשם הוכחת אמיתות טענותו בענין יחסי עובד-מעסיק. הוא לא הצליח בכך ובית הדין הארצי קבע כי התנאים שנקבעו בפסיקה לקבלת קלטת כראיה לא נתקיימו במקרה דנן, ועל כן ההחלטה של בית הדין האיזורי שלא לסמוך על התמלילים אושרה. זאת מהסיבות הבאות שמתייחסות לאיכות ההקלטה: א.הקלטת המקורית לא הוגשה (אלא דיסק) מבלי שהוסבר "מסלול" העברת קובץ הקול ממכשיר ההקלטה המקורי לדיסק, ב.קיימות סתירות בנוגע לזהות המקליט. ג.התמלול עצמו חלקי בנקודות מסוימות. ד.המערער לא הגיש – ואף לא גילה במועד המתאים את דבר קיום קלטות נוספות של אותה שיחה. למעשה, רק לאחר סיום ההוכחות הודה המערער שבאמתחתו גם הקלטת וידאו של השיחה עם המשיב, אשר לא צורפה והיה נכון להציגה במעמד צד אחד לבית הדין. משכך, החליט בית הדין הארצי כי אין מקום להתערב בקביעתו של בית הדין קמא שלא לייחס משקל לקלטת. לסיכום, ניכרים פערי עמדות בין בית הדין הארצי לבית המשפט העליון בענין חיזוק עמדתו של בעל דין באמצעות הבאת הקלטות משיחות. בעוד בית המשפט העליון מסתייג מהסתמכות על הקלטות חשאיות ונוטה לגזור את עמדתו מההלכות בענין האזנת סתר, בתי הדין לעבודה מוכנים לקבל את ההקלטות כחלק ממערך הגשת הראיות להוכחת צידקתו של העובד. *ראשת התכנית ללימודי משפט, בית הספר למשפטים, מכללה אקדמית נתניה הקלטות במקום עבודה