כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 10

37 אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת ." המזכה או בדרך אחרת פסק הדין המנחה בנושא עשיית עושר ניתן ע"י בית המשפט העליון בעניין רעא א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' 5768/94 , פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ ). בפסק 23.9.98( 289 )4(LAWDATA דין זה חזרו השופטים על שלושת יסודות עילת ההתעשרות שלא כדין, כפי שנפסקו עוד קודם לכן: היסוד הראשון: קבלת טובת הנאה (התעשרות) – זהו יסודעובדתי פשוט; היסוד השני: "שבאו לו מאדם אחר" – זהו יסוד שעניינו קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין טובת ההנאה שקמה לנתבע ובין התובע; והיסוד השלישי: "שלא על פי זכות שבדין" – הוא יסוד נורמטיבי טהור, העונה על השאלה האם ההתעשרות נעשתה כדין או לא, כלומר אם ראוי להורות על השבתה של אותה טובת הנאה (או שוויה) לזולת. שלושת היסודות האלה מתקיימים בדוגמא הבאה, הדומה במידה רבה לשאלה המעסיקה אותנו: אדם המחזיק בדין בדירה נוסע לחופשה בת חודש. לדירה נכנס שלא ברשות אדם אחר, ומתגורר בדירה באותו החודש. אותו אדם, שהתגורר בדירה שלא כדין במשך חודש, עוזב אותה כשהיא נקיה ללא רבב ולאחר שהשאיר על השולחן סכום כסף המפצה את המחזיק בדין בנכס על ההוצאות שהוצאו עקב השהייה בדירה שלא כדין (חשמל, מים וכיוצ"ב). האם המתגורר הארעי שלא כדין חייב לשלם למחזיק בדין שיצא לחופשה דמי שכירות עבור החודש בו התגורר בדירה, הגם שלא נגרם למחזיק כדין בה נזק כלשהו? במקרה על התעשרותו שלא כדין של המעסיק הפיקטיבי