כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 7

13 על התיישנות עבירות משמעת בסקטור הפרטי דיני ההתיישנות של עבירות פליליות ושל תביעות אזרחיות קבועים בחוק, והם ברורים ופשוטים יחסית. בדומה לכך, גם דיני ההתיישנות של עבירות משמעת של עובדי ציבור (מדינה ורשויות מקומיות), קבועים בחוק ולפיכך ברורים למדי. לעומת זאת המצב במגזר הפרטי אינו כה ברור. דיני ההתיישנות על עבירות משמעת, שביצעו עובדי ציבור נחלקים לשני סוגים: יש דינים שעניינם חלוף הזמן המועד ביצוע העבירה; ויש דינים שעניינם חלוף הזמן ממועד היוודע עבירות אלה למעסיק. לגבי חלוף הזמן ממועד ביצוע לחוק 170 העבירה, קובע סעיף "לא יובא חייל השיפוט הצבאי כך: לדין משמעתי אם עברו שלוש שנים מיום ביצוע העבירה, ופסק שניתן בדין משמעתי לא יבוצע אם עברו שלוש שנים מיום נתינתו"; ג(א) לפקודת בתי 110 וקובע סעיף "לא יועמד סוהר לדין הסוהר, כך: משמעתי לאחר שחלפו מיום ביצוע עבירת המשמעת תקופות התיישנות ) לפני בית דין 1( : כמפורט להלן ) לפני דן 2( ; למשמעת – שלוש שנים יחיד – שנה". תכלית דיני ההתיישנות, שעניינם חלוף הזמן ממועד ביצוע עבירת "המשמעת נשכרת המשמעת, היא זו: בדרך כלל מצעדים, הננקטים תוך זמן קצר יחסית אחרי קרות אירוע עבירת המשמעת, ועם חלוף הזמן מעברלמידההראויההופכתהתגובה המשמעתית למעשה מיותר או, לעתים, אף לבעלת תוצאות הפוכות 5/85 (עשמ מאלו אשר להן מקווים" )3( לט מדינת ישראל נ' ג'ון מגדלני, .)334 ככול שהמעסיק השהה את פתיחת ההליכים המשמעתיים עקב אותה עבירת משמעת, לאחר שנודעה "אות וסימן הוא כי מעשהו של לו, עובד המדינה פגיעתו לא היתה רעה כל כך, או שריחה וטעמה פגו במשך התקופה ההיא, ולכן מוטב שתתיישן ולא תשמש עילה לפעולה פרקליט 184/65 (בגץ נגד העובד" המדינה נ' בית-הדין למשמעת של .)221 , יט עובדי המדינה ואח' לגבי חלוף הזמן ממועד היוודע 64 המעסיק לעבירות, קובע סעיף לחוק שירות המדינה (משמעת), כך: "לא יינקטו אמצעי משמעת לפי חוק זה נגד עובד המדינה על עבירות