כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 7

11 בעקבות הלכת ריעני כאמור, המשיך בית הדין וחידד בפסיקתו את כל אחד מארבעת המצבים כאמור. כך לדוגמא, בפער של כחצי שנה בלבד, קבע בית הדין הארצי, כי "המצב השלישי" שנקבע בהלכת ריעני אינו 60 מחייב את בית הדין לפסוק לתובע את כל השעות הנוספות החודשיות, וניתן בהחלט לפסוק גם פחות – אם המעסיק הוכיח כי "פוטנציאל ההשתכרות" של העובד נמוך . ואכן, באותו מקרה כפות המאזניים 6 יותר נותרו מעויינות באשר לשאלה אם העובד הועסק בשעות נוספות, אך הוכח שלכל היותר הוא עבד בהיקף של חצי שעה נוספת ליום. לנוכח זאת הפעיל בית הדין הארצי ב. לחוק 26 את החזקה שנקבעה בסעיף הגנת השכר, אך הוא לא חייב את המעסיק שעות נוספות בחודש, כי אם 60 בתשלום בתוספת של חצי שעה ליום בלבד על פי פוטנציאל ההשתכרות שהוכח. לסיכום רצוי ומומלץ שכל מעסיק ינהל רישום כדין לשעות העבודה של העובדים המועסקים על ידו. מעסיק שלא מנהל רישום כאמור עשוי למצוא עצמו מתגונן עם ידיים קשורות מאחורי הגב אל מול תביעה לתשלום בעבור שעות נוספות. ובכל זאת – גם אם אין ברשות המעסיק רישום כדין של שעות העבודה – עדיין אין משמעות הדבר שאבד כל סיכוי להדוף תביעה מופרכת לתשלום שעות נוספות – והמעסיק יידרש לשקוד על הפרכת גרסת העובד באמצעות ראיות חיצוניות אחרות או על ידי הפרכת גרסתו של העובד במסגרת חקירה נגדית. לחילופין, וככל שאין ברשות המעסיק כלים כדי להדוף את עצם העבודה בשעות נוספות – מוטב להתרכז בהוכחת פוטנציאל ההשתכרות של העובד – כדי שסכום הפיצוי שייפסק לעובד שעות נוספות בחודש וישקף 60- יהא נמוך מ את השעות שהעובד ביצע בפועל (אם בכלל ביצע). לצד זאת – כולי תקווה כי בתי הדין לעבודה ב. 26 יפעילו את החזקה הקבועה בסעיף לחוק הגנת השכר רק לגבי אותן שעות ששנויות במחלוקת, ולא יהא עירוב בין שעות כאמור – ובין שעות שהצדדים מודים בקיומן ועבורן שולם לעובד גם גמול הולם על פי הדין. ניסים לנקרי - אינפורו פתרונות טכנולוגים חדשניים בע"מ 27280-06-16 6