כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 6

16 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים כללי הכלל הבסיסי, כפי שבא לביטוי בחוק פיצויי (להלן: "החוק") 1963 - פיטורים, התשכ"ג ובתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), (להלן: "התקנות") הוא, כי 1964 - התשכ"ד עובד המסיים עבודתו ב נ ס י ב ו ת המזכות בפיצויי פיטורים לפי החוק זכאי מכפלת לפיצויי פיטורים המחושבים לפי כלל זה משכורתו האחרונה בשנות עבודתו. נכון כיום, הן לגבי עובד במשכורת ("עובד חודשי") והן לגבי עובד בשכר ("עובד שעתי", 1 "עובד יומי", "עובד קבלני"). בתקנות נקבעו הוראות שונות הקובעות מהו "השכרהאחרון" - השכר הקובע - לפיו יחושבו פיצויי הפיטורים במקרי העסקה שונים ובמקרים בהם חלו שינויים, כמו: שינויים בהיקף עבודתו, בשכרו של עובד וכיוצ"ב: "המגמה הברורה של מחוקק המשנה ... הינה כי חישוב הפיצויים יביא בחשבון שינויים בשכר במהלך תקופת העבודה, בין בשל שינוי בהיקף (חלקיות) המשרה, בין בשל הפחתה או שינוי זמני, ובין משום שהשכר משולם 2 באופן 'קבלני'." ) שיעור הפיצויים לעובד בשכר 1( - שכר שבועיים לכל שנת 31/07/1983 היה עד יום 1 ואילך - שכר חודש לכל שנת עבודה - תקנה 1/08/1983 עבודה, ומתאריך 1983 - לתקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר), התשמ"ג ) בע"מ – פרץ 1989( , סנונית הדגמות וקידום מכירות 3-57/ דב"ע (ארצי) נז )2(