כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 15

71 הפרת חובת " גידור לבטח " ותוצאותיה בראי ההלכה הפסוקה לו שהתקן הבטיחות הוסר והיה מודע לסיכון. השופט דראל נקבע כי אין מקום לייחס לתובע רשלנות תורמת שעה שהוא עשה את שעשה בהיסח הדעת מתוך רצון לבצע את עבודתו במהירות לטובת ורווחת המעביד, לעומת טעותו של העובד, הטעות שההתקן נועד למנוע, הטעות של המעביד שאיפשר עבודה במכונה לא ממוגנת היא כה חמורה עד שבהצבת האשם המוסרי של העובד מול אשמו המוסרי של המעביד המסקנה ברורה ואין מקום להטלת אשם תורם. אפרים בוארון נ. עירית 477/85 גם בע"א , הגיע בית 28/3/1988 ,LawData , נתניה המשפט העליון למסקנה שאין להטיל על עד שאנו העובד הנפגע רשלנות בקובעו : " באים לקבוע אשם תורם מצד העובד הנפגע ולכרסם כתוצאה מכך בפיצוי המגיע לו עקב הפגיעה שנפגע בגין אחריותו ורשלנותו של המעביד שלמענו עבד ובשירותו של זה נפגע – עלינו להביא בחשבון, שהעובד עלול בלהט עבודתו גם לטעות, אולם אין לראות בכך בהכרח רשלנות תורמת". מוחמד אבו ליל נ' נ.א.ע. 5435/07 בע"א ,LawData מהנדסים בע"מ, פורסם ב , אשר דן במקרה של עובד שנפגע 10/3/2009 בעינו מנתז כשהיכה בפטיש. לא הוטל אשם אלעסוואי נ' 53988-01-11 תורם, ואף בת"א , 14/10/13 )LawData (, פנצ'ריית בעמק ואח השופטת יעל הניג, נפסק כי אין בהיסח דעת רגעי כדי להוות אשם תורם, אפילו העובד ותיק ומיומן . סוף דבר עפ"י ההלכה הפסוקה, הפרת חובת " גידור לבטח " גורמת לחיובו של המעביד בפיצוי העובד אשר נפגע עקב ההפרה, ובחלק הארי של המקרים בתי המשפט אינם משיתים על הניזוק אשם תורם. המשמעות היא, כי הפרת החובות החקוקות והרשלנות בגין הפרת חובת הגידור לבטח מצד אחד, ומצד שני הפציעות הקשות הנגרמות לעובדים עקב כך, מקימה לעובדים שנפגעו זכאות לפיצויים גבוהים במסגרת תביעות נזיקין המוגשות כנגד המעביד. ברור כי חלק גדול של המעבידים מכוסה במסגרת פוליסות ביטוח, אולם יש לקחת בחשבון נתונים כגון גובה הכיסוי בפוליסה, ההשתתפות העצמית וכיו"ב. אנו נתקלים אף במקרים בהם המעביד לא כיסה את עצמו בפוליסה מתאימה ו/או לא דאג לבטח את עצמו כדבעי ו/או בכלל. חשוב להביא לידיעת ציבור המעבידים את חשיבות ההגנה המירבית על העובד, על מנת להפחית ככל האפשר את התאונות הקורות כתוצאה מהעדר מיגון לבטח ואת הנכויות הקשות הנגרמות עקב כך לעובד, מהן יסבול כל ימי חייו.