כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 15

47 ועל פי חלק מהטענות 5 אם ישבתו היום", "משרד החינוך ביקש ממנהלים (בבתי ספר) להכין רשימות של אנשי חינוך ערבים שלא ארגון 'כוח לעובדים' שנדרש 6 הגיעו ללמד". מדובר בפגיעה להתבטאויות אלה מסר כי וציין כי אמירות מסוג זה בזכות השביתה "מלבות את האש, פוגמות במרקם החיים המשותף ובמקור פרנסתם של עובדים, החרדים להגיע לעבודתם מחשש לחייהם". ברשימה זו אבקש לעמוד על מהות השביתה, שהוכרזה על-ידי ועדת המעקב של הציבור הערבי, ולהבין האם פעולות המעסיקים השונים, שאסרו על השתתפות בשביתה או איימו בפיטורים על עובדים שייקחו בה חלק, יכולות ללמד על פגיעה בזכות השביתה? למען הבהר, בחינת השביתה תיעשה רק במישור המשפטי של יחסי העבודה הרלוונטיים לשביתה ולא במישורים אחרים (חברתיים, צרכניים, פוליטיים וכו'). סדר הילוכנו יהיה כדלקמן: תחילה, נעמוד על המגבלות השונות, החלות על זכות השביתה. לאחר מכן, נבחין בין סוגי השביתות השונות המוכרות במשפט. בהמשך, ננתח את השביתה, שהוכרזה על- ידי ועדת המעקב ולבסוף, נסכם את האמור. ב. המגבלות החלות על זכות השביתה על זכות השביתה חלות מגבלות שונות. לעניינו, ראוי להתעכב על שתי הגבלות עיקריות. ההגבלה הראשונה, באה לידי ביטוי בסעיף הקובע, 7 לחוק יישוב סכסוכי עבודה, 3 שהצדדים לסכסוך עבודה יכולים להיות "המעסיק וארגון העובדים, המייצג את רוב העובדים, שהסכסוך נוגע להם". בקביעה זו מסגר המחוקק בצורה ברורה את גבולות סכסוך העבודה, שעלול להתפתח בהמשך הנ"ל היא מניעה 3 לשביתה. משמעות סעיף מגורמים שאינם ארגון העובדים היציג את האפשרות לנהל את סכסוך העבודה כרצונם ולהפעיל את נשק השביתה. ההגבלה השנייה קבועה אף היא בחוק יישוב א, המחייבאתארגון 5 סכסוכי עבודה-בסעיף העובדים לתת הודעה מוקדמת בת חמישה עשר יום מראש על כל שביתה הן לממונה הראשי על יחסי העבודה והן למעסיק, לפני א לחוק מקופלות 5 פרוץ השביתה. בסעיף שלוש חובות-מגבלות מצטברות, החלות על כל המשק: הראשונה, על ארגון העובדים להעביר את ההודעה. השנייה, ההודעה צריכה להישלח הן למעסיק והן לממונה הראשי על יחסי העבודה. והשלישית, ההודעה צריכה להינתן לפחות חמישה עשר יום לפני תחילת השביתה. להודעה ) 1 המוקדמת שתי מטרות עיקריות: ( לאפשר לגורם חיצוני- ממלכתי, הממונה הראשי על יחסי העבודה, להתערב בסכסוך ולנסות לחסלו מבלי שארגון העובדים שביתה במגזר הערבי – האומנם שביתת עבודה?! "עובדים ערבים התלוננו כי מעסיקיהם איימו לפטר אותם אם ישבתו היום", מאת נדין אבו לבן ינאל ג'בארין חנין מג'אדלי, ("הארץ", 5 https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.9819995 : ), בקישור 18/05/2021 שם. 6 . 1957 חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז – 7 15 , סעיף 191 – 187 , בעמודים 179 חברת תרכובות ברום בע"מ – ההסתדרות הכללית, מועצת פועלי באר שבע, פד"ע כו 4 – 13 דב"ע נג/ 8 לפסק דינו של השופט י' אליאסוף.