כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 15

34 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים אסדרה ברורה. לא פעם כל עולמו של אדם וחלק ניכר מקניינו הרוחני, השקפותיו ואמונותיו מצויים בטלפון החכם ומשתקפים 31 ממנו. לא ניתן לפגוע בפרטיותו של עובד ללא הסכמתו. מכאן שבבסיסו של עניין על מנת למנוע פגיעה בפרטיות העובד, כפי שציינתי, על המעסיק מוטלת חובה מרכזית- לבקש את הסכמתו המפורשת של העובד. הסכמה זו ניתנת על ידי העובדים כלאחר יד, מאחר שהמעסיק והעובדים מצויים במערכת יחסים א-סימטרית עם פערי כוח מובנים. אני סבור שיש לתת פחות משקל להסכמה זו של העובד, בין היתר מאחר שמדובר בהסכמה בין שני גורמים שאינם שווי כוח במצב דברים המתואר בו גובה החזק, גורם בעל כוח רב, הסכמה מן החלש, העובד התלוי במעסיק. בנסיבות אלה אין לומר כי מדובר בהסכמה מדובר 32 חופשית ללא סממנים ברורים לכך. בצורך בהסכמה ולא בכפייה. ומשכך, ספק רב אם העובד יכול היה לסרב מעשית, או לעצב ולבקש לאזן את הצעת המעסיק, עם האינטרס של הגנת פרטיותו לפי רצונותיו. . התמודדות עם התופעה 11 במסגרת יחסי עבודה קיבוציים: לאחר שהצגנו ועסקנו בהגדרת הבעיה של הטיה אלגוריתמית, וכן את האופן בו נאספים נתונים ומטא דאטא, לטענתי לעיתים ללא קבלת הסכמה חופשית אמיתית, כאמצעי לניתוח נתונים באמצעות בינה מלאכותית. נעסוק בנושא מההיבט הקיבוצי. אחת התוצאות הנובעות מעניין פס"ד בעניין עיריית קלנסווה, עוסקת בזכותו וביכולתו של ארגון העובדים, לדרוש לנהל מו"מ בטרם הטמעת טכנולוגיה בעלת פוטנציאל פגיעה בפרטיות העובד. לפי דוקטרינה זו הסכמת העובד לפגיעה בפרטיותו חייבת להיעשות (במקום עבודה מאורגן) בשני שלבים, תחילה כקולקטיב ורק לאחר ביטוי רצונו האמיתי של מקובל ונהוג להבחין בין המגזר כל עובד. הפרטי למגזר הציבורי, מאחר שקיימות נורמות שונות הסכמים קיבוציים ייחודיים והבדלי התמודדות אפשריים, אתייחס אליהם במובחן. ברור כי המעסיקים עשויים לראות באמירות המאסדרות כהגבלה של הפררוגטיבה הניהולית אולם כל רגולציה או זכות כדוגמאת הזכות לפרטיות ולשוויון מחייבות הבניית הפררוגטיבה וסמכויות היתר המוענקות למעסיקים תוך איזונים סבירים. המגזר הפרטי: 11.1 כאמורעודמראשיתימיהמהפכההתעשייתית היוו שינויים טכנולוגיים קטליזטור לשינוי . תחילה פורסם כי מכשיר הטלפון הנייד של אלוף 2019 וראוי לציין את שאמירות שפורסמו במהלך מערכות הבחירות שקוימו ברצף משנת 31 מיל. בני גנץ, נפרץ על ידי האיראנים, ותוכנו נגלה בפניהם. בהקשר למתקפות אלה, גנץ בשעה שהיה המועמד בבחירות, התראיין וציין ביחס לחשיבות הפרטיות של הטלפון הנייד, לכל אדם כך: "אני חושב שענייניו האישיים של כל בנאדם הם עיניינו האישיים. היום זה אני כי יש סיבה פוליטית, מחר זה עיתונאי שרוצים להוריד אותו ממשהו אחר, מחרתיים זה מישהו אחר. אני לא מתכוון להכנס לענייני האישיים. ... אין שם שום דבר בטחוני, לא דיברתי על זה בעצמי... גם כי ]13 ראיון לערוץ 24.3.2019 , זה לא עניינו של אף אחד... " [בני גנץ הדברים שנאמרו יפים גם לא רק כלפי עיתונאים או נבחרי ציבור, אלא אף ביחס לזכותו לפרטיות של כל אזרח במדינת ישראל. גם ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו התייחס לחדירה לטלפונים סלולריים וצייץ בחשבונו האישי בטוויטר, כך- "החרמת הטלפונים של יועציי הקרובים היא פיגוע בדמוקרטיה הישראלית ובזכות לפרטיות שעומדת לכל אזרח... אנחנו לא חיים במשטר אפל ואסור לנהוג כך...." ", משפט, חברה ותרבות – מסדירים "העין הבוחנת והצופה: הסדרה ומשטוּר של התנהגות עובדים במקום העבודה כב' השופט טל גולן, 32 . 515 , בעמ' 2016 רגולציה: משפט ומדיניות,