כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 15

31 לביצוע ניתוח ופילוח נתונים ומטא דאטא. בחיי המעשה הנתונים שנאספים ועליהם מבוצעת מניפולציה, ידרגו את העובדים, יעריכו אותם, ינבאו את עתידם התעסוקתי וישפיעו על עתידם של עובדים. כך שדירוגים אלה ומסקנותיהם עשויים לסייע לקבלת החלטות, ולבסוף במרבית המקרים להסליל להחלטות מסוימות, ואף לקבל את ההחלטות הניהוליות ממש, באופן ממוכן ואוטומטי. נוסף על מדידת העבודה עם ביצועה, ראוי לציין כי אף טרם הקבלה לעבודה נעשה שימוש נרחב במערכות סיווג מועמדים לעבודה על סמך מערכות מיון ממוכנות במכוני השמה ובחינת עובדים. . שימוש בטלפון הנייד של 9 העובד ובמידע שבו ככלי ניהולי: ניהול אלגוריתמי מלא קיים ונפוץ מאוד כבר היום במסגרת שירותי גט-טקסי, אובר, . אולם לא Gig-economy וולט, ובשירותי רק במסגרת צורת העסקה חדשנית זו טמון שימוש באלגוריתמים. במקומות עבודה רבים החלו לעשות שימוש באיסוף נתונים שעליהם ניתן יהיה לבסס ניהול אלגוריתמי. בנוסף החלו לעשות שימוש בטלפון הנייד של העובדים לביצוע פעולות שונות. בצד התועלת הרבה שבהטמעת מערכות טכנולוגיות, מערכות ממוחשבות מבצעות מעקב אחר עובדים ומגבירות את שליטת ופיקוח המעסיק לרמה פולשנית, אשר עלולה להיות מטרידה. צילום העובד מעקב ושליטה אחר פעולותיו, תחושת חדירה למכשיר הטלפון הנייד האישי של העובד, כל אלה וגם אם 24 עלולים לעלות כדי עבירה פלילית לא התמלאו יסודות העבירה, אלמלא הושגה הסכמה לאיסוף המידע, הם מהווים פגיעה למשל ייתכן 25 מוכחת בפרטיותו של העובד. שבמקום עבודה בו מונהג שעון נוכחות, אין עובדים להתקין יישומון או לחייב מקום מכשיר נוספים, כהוכחה לנוכחות או כתנאי לקבלתשכרבמקוםשעון הנוכחותהקיים. הרי אמון הוא חלק בלתי נפרד מיחסי העבודה. אם אמון שכזה אינו מתקיים, הבעיה עמוקה יותר מחישוב שעות העבודה. בעוד שחישוב שעות העבודה הוא לגיטימי, התקנת יישומון אשר מבקש גישה לעקוב אחר פרטים נוספים בהם משתמש העובד בטלפון הנייד שלו, פוגעת באמון ובתום הלב שמחויבים מעסיקים כלפי עובדיהם. מעקב יתר עלול לסמל לא פחות מאבדן אמון בין מעסיק לעובדיו המבטא כשל הדבר יוצר ריחוק מהעובדים וניתן כיום ערכי. להעסיק עובדים ולהנחות אותם ביישומון ללא התייחסות לדעתם, לעמדתם ולעובדה שהם מהווים מוקד ידע, ואף מבלי להכירם ולפגוש אותם. הבחנה בין עבודה אישית צמודה לבין עבודה עם מידה מסוימת של חירות ואמון לבצע את המוטל, הינה הבחנה הקיימת מזה עשרות שנים. אני גורס כי הבחנה זו במישור המשפטי , אוסר על האזנה לשיחות ללא הסכמה– החוק מגדיר באופן רחב תקשורת מוגנת מפני האזנת סתר וקובע 1979 "חוק האזנת סתר", תשל"ט- 24 כי אין מדובר בשיחות קוליות בלבד. כך למשל הגדרות החוק כוללות הגנה על פרטיותה של התקשורת במכשיר קשר אלחוטי, בפקסימיליה, בטלקס, בטלפרינטר או בתקשורת בין מחשבים וכן סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, המועברים באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכת אלקטרומגנטית אחרת; מכאן שיירוט מידע ממכשירו הנייד של העובד ללא הסכמתו עלולה להוות עבירה של האזנת סתר אסורה. LawData טלי איסקוב ענבר נ' מדינת ישראל - הממונה על חוק עבודת נשים ואח', פורסם ב 312/08 ע"ע 90/08 ע"ע 25 צמצום תופעת ההטיה האלגוריתמית בבינה מלאכותית במקום העבודה