כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 13

43 וחברת הביטוח באשר לפרשנות הפוליסה, במיוחד בהינתן שהוצאה בשעה שלעובד טרם ניתנה זכות לקבוע היכן יבוטח פנסיונית (זכות לחוק 20 שניתנה לעובדים רק עם חקיקת ס' הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) .) 2005 תשס"ה- בית הדין הארצי התייחס לקושי הנובע מתוצאה זו, אך קבע, כי הוראות הפוליסה מדברות בעד עצמן, וכי המעסיק לא הציג כול נימוק בר תוקף לניסיונו להתנער מחתימתו על פוליסת הביטוח, המחייבת אותו כחוזה לכל דבר. המעסיק הוא זה שבחר את המוצר הפנסיוני לעובדיו, ולדידו של בית הדין חזקה עליו, שידע מה הם תנאי תכנית הביטוח שבמסגרתה ביטח אותם ומה השלכותיהן על . 11 זכויות הצדדים בסיום יחסי העבודה התוצאה, אפוא, ברורה: פוליסות ביטוח , 2003-1992 מנהלים, שהוצאו בין השנים מחייבות את המעביד להתעלם מרווחי הפיצויים שעברו למרכיב התגמולים, ובמקרה הצורך להשלים לעובד את פיצויי הפיטורים תוך התעלמות מהרווחים, שייוותרו בידי האחרון, כפי שקבעה הפוליסה. יחד עם זאת, בית הדין הותיר פתח מסוים לתקיפת .44 שם, פיסקה 11 מי זכאי לרווחים, שנצברו בקופת הפיצויים בפוליסות ביטוח מנהלים?